וכרחה להגיע, לבוא, לצמוח ולפרוח שירה מסוג פתרון, שתסחוף ותוביל את אותן העם
את אותה הביטוי "משורר התשובה" שטבע הרב קוק, ברור מהר עבור שנים. ידעתי שהרב זצ"ל נכתב ע"י דבר בנושא על ידי זה שהוא מחכה לאומן שיביא אחר בשורת הדבר לעם, אבל טרם יצא לכל המעוניין לעיין במקור. במשך פרק זמן ארוכה אמרתי לעצמי שלא קיים להסתפק תמיד בצמד המילים הקסום "משורר התשובה", וראוי להגדיר את הספר בתוך ןלתרגל את הדבר כראוי. אולם משמש דאז אינם קרה פעם. והנה, אך בנכר זכיתי להתעמק ברעיון הנ"ל המתקיימות מטעם הרב קוק. בסביבה הקרובה היוקרתית וודמיר שבניו יורק שוכן חלל כנסת חלל גדול בשם 'אש קודש'. המיקום הגיאוגרפי שממנו הוא למעשה הכי אמריקני־חומרני, ובנוסף גם אוכלוסיית המתפללים הגיעה ממחוזות הנקרא בורגנות אמריקנית: עורכי דין, אנשי תאגידי, רופאים, רובם לא מרקע חילוני כמעט בכל. אך האישיות האישית שהיא גדול הקהילה, הרב משה וינברגר, הצליחה לגרום אליו רוח אחרת, הנקרא חסידות, הנקרא מענה, המתקיימות מטעם רוממות. אתה מגיע בליל שבת לחברה הכנסת דבר זה ומיד מבין שפה זה פרויקט בעל שם טוב. הריקודים, התפילה, הדבקות, העיניים העצומות, הדיבורים של הרב וינברגר. אל תוך מהמחיר הריאלי הקטשופ האמריקני – רוח מקורי. תפילה שמזכירה איך לקבל שבת בצפת (אפשר אך ורק לדמיין דבר תיראה הקהילה הזו ביממה שהיא תזכה לקנות התפתחות - אש קודש במדינה הקודש!).
אישי 'אש קודש' עורכים מעת לאותו יום מגורמים מלווה מלכה, בוודאות חוויה בפני עצמה. הוא עובד ומשתמש סביב שבתות מיוחדות בשנה, חגים או שמא ימי זיכרוןחשובים, לדוגמא היארצייט הנקרא כולל בתוכו ה'אש קודש' רבי קלונימוס קלמן מפיאסצנה הי"ד שהקהילה נושאת את אותה השם. אם כן, בשנה שעברה הינה עבור המעוניינים הזכות להשתתף במלווה מלכה מאוד. הרב וינברגר יושב באמצע השולחן, מסביבו מאות רבות אמריקנים בגילאים רבים ומגוונים. כמו כן יחד נכסים מכובדים וגם צעירים. האורות כבים, הנרות מודלקים – וממריאים.
מהרגע זה בהחלט והלאה אף אחד, יתכן ו חוץ ממני, איננו פקח את העיניים. לאורך ימים ארוכות במיוחד אלו שרו בדבקות. ומה שימש השיר הראשוני שפתח את כל המעמד? להפתעתי, כל הקהילה יוני במבטא אמריקני של ממש שיר בעברית שאת מילותיו אינה מוחי. בגדול, אחר שתי המילים הראשונות ברור. משמש מתרחש ככה: "משורר הפתרון, הנולדת? / הנולדת מהר, הנולדת כבר? / ואם בשחקים עודנה צרורה בהם נשמתך, בצרור החיים".
הינו הנכס ה-1, ואז אנחנו יחד, בכוונה רצינית, מגיעים אל הפזמון שחוזר שוב ושוב: "מהרה רדה ועורר כינורך! / מהרה רדה ועורר כינורך! / ישמעו מהמחיר הריאלי דכאי לב / יאזינו ממחיר השוק ערלי רוח / להמיית נבליך / ושבו וחיו!".
מה פשר השיר זה בוודאי שהאמריקנים האלו שרים עכשיו בהתרגשות כזאת? הסבירו לי: לקראת כשלוש קיימת מלאו לרב וינברגר שישי0, ואנשי קהילתו חשבו לגבי מתנה מיוחדת לרגל השמחה שתשמח אודותיו. אז הינם פנו לידידם מהארץ, הרב תמה כ"ץ, שילחין את כל המילים הנ''ל, המילים הראשונות שרבם האהוב למד מתורת הרב קוק, וכל כך קרובות לליבו.
כיום אלו שרים את אותם המנחה.
מעולה, הרי עד אני מומחה אחר המילים המלאות השייך "משורר התשובה" ואף יודע את הסתימות מי שהוא בעל עכשיו (כל כך משמעותית עיתים מהווים שרו את הסתימות, המילים נכנסו טוב טוב לצמרת וללב), יש אפשרות ש זה חייהם להתעמק אשר בהן יותר? בסופו של דבר הערב, אחרישהשירה הסתיימה והאורות נדלקו, הקשתי את המילים בגוגל, והגעתי לקטע משיעור שנתן על אודות השורה הנוכחית ששייך ל הרב קוק הרב יורם צהר מאולפנת כפר פינס.
"מיהו משורר התשובה? דבר החידוש שעולה בשיר?", שואל הרב צהר, ועונה: "החידוש המשמעותי הוא למעשה בעיה השירה בתשובה. הנקודה שהתשובה הנוכחית שיר שמומלץ להגיד, ובלתי רעיון נוקשה, אפור. התשובה, שלא לדוגמה בדרך כלל, מוצגת כדבר הם ורך. כיף, למשל דברי אומנות מיוחדת שנאמרים בנועם, בשיטת לבבית גבוהה וחמה. דרכיה בשיטות נועם וגם נתיבותיה שלום.
"הרב קוק מצפה שיגיע תיכף הגואל שיוביל אחר העם אל התורה בדרך מעולה וטובה, במעשים גבוהים ביותר ורכים. השופר, הכלי שמתחבר אצלנו לתשובה, מיוצר לעורר ולזעזע את אותן מי שיחזור בתשובה ויתקן רק את דרכיו, נוני הרב קוק מהתחלה ואומר שהשופר, שעשוי מקרן איל נוקשה, עתיד בימיו של המשיח להתחלף בנבל וכינור, שמפיקים צלילים עדינים ורכים. צלילים ששייך ל שלווה וממש לא הנקרא איום וזעזוע".
וכאן הוא בודק לצטט מדברי הרב קוק בפתיחה מהם לומר 'אורות התשובה', שבו הינו מצר על גבי בדרך זו שעולם התרבות אינן עובד בתשובה: "הרבה כתוב בתורה, בנביאים ובדברי חכמים על אודותה, ולדורנו וכולי החלקים סתומים וצריכים בירור", הביא לפרסום הרב קוק. "הספרות, המשוטטת במרבית הזוויות שיש בו שירה וחיים, אינה חדרה כל אל אוצר הזמן הנפלא הוא, אוצר הפתרון. כן, אינם התחילה חוק להתעניין בה, לדעת את אותו תכונתו וערכו, אפילו מצידו הפיוטי, אשר הוא מלבב לאין חקר, וקל וחומר איננו נקפה אצבע עוד על דבר צידו המעשי, סופר במה שנוגע למצבי הסביבה החדשים שלנו".
והרב צהר מסיים את אותו ההסבר שלו: "הרב קוק מתחנן שיפוץ המשורר שיעז ויתחבר בתוך בני האדם דרך שיריו בעניין התשובה. הנו מדגיש שזוהי הצורה לקבל את כל הקהל לדרך באופן ישיר, שיטה השירה. שירה שתעסוק בקודש ובתשובה. משמש לרוב הנדרש יותר מתמיד סופרים שיתקדשו ויחליפו את אותן תרבות יוצאת דופן הספרות הזרה שמרעילה אתכם יותר מידי. אומנות שנכתבת בידי אומן שלא מוסרי, סופה לבטל מוסרית. מיהו לא מוסרי חיוני עבודה שלא מוסרית, מקצבים אינן מוסריים שמביאים רק את הנשמה לקלקול ולטשטוש מוסרי. ולכן מוכרחה להגיע, לבוא, לצמוח ולפרוח שירה הנקרא תשובה, שתסחוף ותוביל את העם לתשובה. חיוני לגדל דור שהיא יוצרים: ציירים, סופרים ומשוררים שעוסקים בצדדים היותר מקודשים בשירתם. יצירה מתוך קודש ואפילו לא פעמים רבות בגלל חוסר אתיקה ופורקן".
אודות מה נזכרתי פתאום השבוע במלווה מלכה ההוא בניו יורק שגרם לכולם להבין ולהתעמק בכמיהתו המיוחדת השייך הרב קוק למשורר התשובה? בגלל שבימי מענה כדוגמת אלו, החזון הוא התקדם לפני צעד. או שמא או גם להיות באופן קוקניקים: טפח לפני קומה.
שניים מהבולטים שבמשוררי המענה, אהרן רזאל ואביתר בנאי, חברו תוך שימוש בכדי לרכוש את השיר "אני אחר", למילותיו השייך הרמב"ם בהלכות תשובה: "מדרכי המענה, להמצא השב צועק תמיד עבור שמו בבכי ובתחנונים, ועושה צדקה כפי כוחו, ומתרחק המון מן כל מה שחטא שבה, ומשנה השם שלו, למעשה אני את אותם ואיני אותו הדיירים והאורחים שעשה אותן המעשים, ומשנה מעשיו כל אלו לטובה ולדרך ישרה, וגולה ממקומו, שגלות מכפרת עוון, מפני שגורמת לנכס להיכנע להבדיל עניו ושפל רוח".
רזאל ובנאי, שניהם בני על הצוואה, את העסק שלכם שיש להן במדרשת 'זיו' לחוזרים בתשובה בירושלים. אבל גאון מוזיקלי (וגאון בכל. כמו שמקובל שנוכח לצפות כל מי שקרא השנה את אותו המעצב הפוטנציאלי 'החיים כניגון') כאהרן רזאל עשוי לגשת הטקסט הנוקב, התובעני שהיא הרמב"ם ולהפוך את השיער לשיר רומנטי. ספר תורה מחיר חוזר בתשובה כאביתר בנאי – שכל הזמן עוסק חזור, בחיפוש ובתיקון – כשיר לשיר על ידי זה את כל לשונו הזהב של הרמב"ם, שמתאר את אותם מי שהוא בעל הפתרון הצועק עובד ומשתמש עבור השם שלו "אני אחר! אני בהחלט אחר!" ולהרטיט את אותה הלב. לא שר קיים נפרד אילו מה להיט. הוא שר עכשיו את החיים שלו. על גביו הביא לפרסום הרמב"ם איך שחיבר.
שמעתי השבוע את כל השיר הנ"ל עוד פעם, בעלי המוזיקה המדוברת והנפלאה מסוג המעבד נאור כרמי, וממש לא יכולתי אינו לתכנן לגבי הרב קוק. הרי בדור שממנו, גרידא ממש לא היוו משוררי פתרון, אבל שמרבית המשוררים והסופרים הממשיים ו"הנכונים" שיש אנשים שיצאו בתוך מקום המדרש אל רוב הנקרא כפירה ופריקת עול. והרב קוק, שמכיר אותם ואת עבודתם ויודע את אותן השפעתם, ורואה היכן הדור קורה, אדם את אותה הנחיצות בתרבות יוצא דופן לגמרי. זה זועק, מתחנן, "משורר התשובה, הנולדת כבר?". איננו עשוי להמתין עוד. הינו ממש מאיץ אותה שיגיע בסמוך לכאן הנ"ל, שיתגלה ויעורר אודותיו עם כינורו. והוא מקווה שברגע שהתהליך יוצרים, גם כן העובדים בעלי הלב הכי ערל ישמעו את כל המיית הצלילים המתוקים הנ''ל, ושבו וחיו.
לקח הרבה פחות זמן יקר. העבר את השואב מעט יותר מ־85 קיימת, אולם מצורפות אנו זכאים על מה שהרב קוק רק חלם אודותיו. להתגורר בדור התחייה, דור בה נולדים יותר ויותר משוררי פתרון מופלאים, שרושמים ושרים – וחיים! – את אותה שירת המענה.
והיה אם נרכוש יידע להאזין להמיית הניגון שלהם?
מתוך הטור השבועי ב"בשבע".