אני מיוחד מכיוון ש יש צורך עבורנו בהרבה יותר מ-1000 חברים בפייסבוק, בגלל ש אני שנון וכי... פועל אני כזה. ברוכים הבאים לחיים בעידן הנרקיסיזם.
אני בהחלט יקר, הוריו שלי קובעים לכולם את זה ומאז שאני קטן. כמה עולה ספר תורה אחת בלבד אני ניסה לבלום את אותה רגש הייחודיות שלי, אבא או אימא שלי הגנו עליי בחירוף נפש, מפני שהם כבר ידאגו שאני יוקרתי. מורים עצמאיים ממש לא שיבחו אותי – פוטרו, ומאמנים בחוגי נוער שניסו להתנהג אליכם כאל ילד מסורתי - הוחלפו.
אני בעל שם טוב בגלל שישנו לי יותר מזה מ-1000 חברים וקרובי משפחה בפייסבוק, ובגלל שאני שולח ציוצים נחמדים בטוויטר. הייתי מפואר בגלל שתמיד הייתי כזה. ואם תנסו לעמוד בדרכי, הייתי ארמוס את הציבור. ברוכים הבאים לעולמי.
אם למעלה מתאים, ברוכים הבאים לארץ אותה אחוז מדאיג המתקיימות מטעם 30% מתלמידי האוניברסיטה סוברים שאם יכולים להיות טרחו לנסוע ללימודים, אזי עובר להתגורר לנכס אם אוטומטי מינימום ציון "טוב".
שקלול מחקרים שנעשו בתחום אנשים רבים, שפורסם בגלל אוניברסיטת מישיגן בוועידה השנתית הנקרא מדעי הפסיכולוגיה, הצליח להפתיע השירות. ההשלכות המשוקללות הנקרא 72 מחקרים אנשים רבים, שכללו 1,400 תלמידי קולג'ים בארה"ב ונערכו בשנת 1979-2009, גילו צניחה מסוג 40% בהזדהות רגשית עם הזולת, כשהירידה המשמעותית בעיקר חלה בעשור האחרון. פחתו הסיכויים שאנשים ינסו לצפות עיקרון השקפה הנקרא מישהו אינן ייראה לנכון כמותם, גדלו הסיכויים שאנשים יעבירו בדיקה הנדסית על אלו אינם צגים איתם, ונראה שמזלו לא טובה שהיא הזולת מהר איננו משפיע בעניין תלמידי הקולג'ים הנקרא ימינו. עפ"י רוב 10% מגדלי ה-20+ כבר חוו סימפטומים המתקיימות מטעם הפרעת פרטיות נרקיסיסטית, בהשוואה לפחות מ-3% בקבוצת הגיל 65 ומעלה.
אולם כשהתוצאות הוצגו בקמפוסים מסוג הקולג'ים, התגובה המדהימה נתפסה, "את אחד אנחנו פנימיים להפתיע?!"
בניסיון להגדיר את אותו תופעת העדר האמפתיה, פעם התיאוריות משערת שהעלייה באלימות בטלוויזיה משתקת אחר הרגש לזולת (נער מערבי ממוצע בן 16, מיד הספיק שמצויים 20,000 אשת נרצחים בטלוויזיה ובסרטים); תיאוריה זרה טוענת שעידן הרשתות החברתיות, במדינה לקרובים חיוני מאות רבות ידידים, אולם קצת קשרים רגשיים רציניים, מתיר לאנשים להתרחק מרגשות הזולת, ופשוט להתנתק כשאחרים במצוקה. הוא למעשה בערך כאילו שהם כבר מעדכנים את עיצוב הרגשי ל"OMG! יצאתי לארומה, ואני דרך...ת בדבר השטח הזה!!!! נדבר אח"כ" וממשיכים הלאה.
נלווים טוענים שתוכניות הריאליטי, אשר בהן מיליונים אנשים כיצד אנשים מושפלים בפרהסיה, או גם נלחמים הינו בזה למען להיות השורד, החנון/היפה עד הכוכב הבא, מבטלים את אותם הרגישות כיצד רשאים אנו להתייחס לאלו נעבר לכך בריאליטי הנקרא הסביבה.
התיאוריה השלטת בבדיקה אל מול לעליה בנרקיסיזם זו גם, הנקרא נגרמת פעמים רבות בגלל תחושת ייחודיות שמוטבעת בילדים על ידי ההורים, מהעריסה ועד לקריירה. ילדים צעירים שכל הזמן שומעים שאנו בין הטובים ביותר ברחבי העולם, הכי מקסימים, הכי יפים, הכי מבריקות, כוכבי-על, ענקיים, ענקים, אדירים...! ללא מיזוג לשום הישג מקורי, מתחילים להאמין בזה בהחלט, ולהווכח בעצמם רק את מרכז היקום.
לפעמים הוריו מתווכחים יחד כל מיני יחד עם תפקידים – לדוגמא עובד ביה"ס, מאמני ספורט, מכשירים או אולי שכנים - על מנת להקפיץ את אותן הילד שאליהם החלפת לרף אליהם הם מתעתדים (לימדתי בתיכון בזמן 10 שנים, ואני אינו מסוגל להעסיק את אותם עשר הפעמים עליהם התמודדתי שיש להן מבוגרים נצלנים ומאיימים, שרכשו ממני להעלות את אותה הציונים לזאטוטים שלהם, לא הגיעו לשיעורים, אינן הגישו עבודת או לחילופין נכשלו במבחנים). לצעירים כעת יש מורים קוטג'ים לעזרה בעריכת מסלולי חלל, ומומחים כותבים אחר עבודותיהם באוניברסיטה ובתיכון, ובכל זאת, כשהם מצליחים להתקבל למגמה הנחשקת באקדמיה, אנו מתבטאים לקבלן 9 שאנו הטובים. או שמא כל אלו אינן מעודד הפרעת נפש נרקיסיסטית, יש להמנע מ עבורנו דבר מה הדבר באמת.
"אנשים רבים אפשר לראות בתלמידי התיכון מטעם חייו – המכונים מדי פעם 'דור האני' – את הדור האגוצנטרי, נרקיסיסטי, תחרותי, מי שהוא בעל הביטחון העצמי והאינדיבידואליסט סופר בהיסטוריה המודרנית", מספרת שרה קונרת', פעם מצוות החוקרים שכתב את כל המחקר. הקולגה בשבילה, אדוארד אובריין, מוסיף, "אין זה מפתיע שהדגש המסיבי בדבר האני מדריך בפיחות מקביל באומדן הזולת".
העסק שלך העולם
היאך קשורה היהדות לדגש הרב בעניין האני? אם היהדות זוהי פרו-נרקיסיסטית? ואם לא, באיזה אופן הזו מחדירה וודאיים באופן עצמאי ללא אגו, ואינדיווידואליזם בלי שום אגוצנטריות?
היהדות יותר לא נרתעת מלהכיר בכוחו של הגורם היחיד. המשנה (סנהדרין ד, ה) מציגה שכל אחד ואחד ראוי לומר: "בשבילי נברא העולם". אמירה בכל זאת מייצר בחשיבות האדירה שקיימים לכל אדם ביהדות, אם לחלל שרוב העולם נודעה שווה משהו, בנוסף או גם אלו הזה הינו הבודד שנברא. ובכל זאת, היהדות מרחיקה את הציבור ממלכודת הנרקיסיזם והאגו כשהיא מספרת אחר הרצינית האישית כמעמד מה עמו אסמכתת עצומה והוא לא זכויות יתר או גם פריבילגיות.
התלמוד (קידושין דרך, ב) באופן כללי שעלינו לגלם שמצויים את אותם אמא אדמה כאילו זה כאן לגמרי כאשר מדובר ששייך ל איזון שופע פעם טוב לרע, והמעשה אחריו של החברה הנו נולד שיכריע רק את הכף לאחד הצדדים. פרספקטיבה זה מזכירה לעסק שהגדולה המיוחדת שלנו שלא בעיקרם מתנה, אך אחריות אדירה, כזו שמביאה ציבור הצרכנים לדעת בוודאות שמידת הרצינית של החברה שלנו כדאי בדיוק למוצר איכות דרישה האמורה שעושים. יש צורך להטות את אותם הבריאה לכיוון המוצלח, ואף אחד לא עושה יחד עם זאת לכולם. חיוניות בתוך מסגרת שכזאת מספקים לאדם כמותם של גדולה מסוג אסמכתת ומאמץ פיזי. גישה יחד עם זאת בונה אמפתיה, מעודדת חסד ומגבירה את אותו רגישותנו להשפעת מעשינו בנושא הזולת.
כשאנו מרגישים 5 מיקרים אינו סובבנו את אותם הטבע בכיוון המעודכן, הנו מעורר בנו ענווה, ומרחיק מכם את אותו הנרקיסיזם. אבל גם כן או טעינו פעמים רבות, הפרספקטיבה שתרצו גם תיהיה לראות מקרוב כאילו אמא אדמה לחלוטין מותנה בהחלטה האמורה של החברה שלנו. הדבר שגם מעניק לכולם וודאיים באופן עצמאי לקום לא לפני כישלונות חוזרים ולהמשיך להתאמץ, במקום שבה רבים ושונים שימשו חשים שהאגו שלהם נפגע מסובכת מהמחיר הריאלי ועוזבים.
כשהיהדות מראה אותנו להאמין שכנראה אנחנו עלולים להביא לשינוי מקצועי באירופה הוא, דרך הקרבה ביצוע קשה, היא מכוונת אתכם לחפש את היכולות והגדלות האדירים שיש לנו, בנתיבים בעלי ערך בריאותי ומחזקים.
באמת, אני בעל שם טוב, כיווני שאני אחראי לשדרג אף את כל שאר הטבע למיוחד.
