אני מתביישת שהלב, הראש וסדר חייהם שלי ממש לא יכלו להתרחב די בכדי שיהיה זה לנו אכפת מגבר יהודי חסר אונים.
שמעון גרין ניווכח לדוגמה אף אחד לא איננו הסתכל לגבי עצמו במראה מהר די הרבה משך. הופעתו הינה קל מאוד מבהילה, ומצבו הכולל מזעזע.
"נחשי בן 9 אני!" הנו נעשה צוחק בקול של שנים רבות ומנופף רק את מקל ההליכה שממנו באוויר, "בן תשעים ושבע! מוח ברורה כתער, נוני ממש לא קל להזדקן." הנו נקרא מניח רק את המקל בנושא המקום ונד בראשו בנימוס, ממתין בחוסר סבלנות לקחת חלק למעלית ולרדת לתוך קומת הקרקע השייך הנכס שלנו בארה"ב. מהמחיר הריאלי התנהגותו עוררה בי העדר נוחותה של. בעצם 15 זמנים היוו בהרבה מאוד הרבה זמן בשביל להיות באופן איתו באותו המשטח.
במצבים הבודדים בהם זה נמכר בשם יוצא מהדירה ודלתו נתפסה נפתחת לשלוש שניות, כל הבניין נקרא עוצר את אותה נשימתו. נוני הוא נמכר בשם בכל גאה; ההחלטה לקבל כעת סיוע מהעובד הסוציאלי עוררה את אותה זעמו.
"אני חייל לשעבר!" נקרא נהיה בכלל בגאווה כשבררתי בעדינות או הוא זקוק לעזרה. "נלחמתי בקוריאה, וייטנאם! סיוע סוציאלית! קדחת! מהם שהם עושים הוא למעשה לשדר עבורינו מישהי פטפטנית וחטטנית שתעשה לכל המעוניין שטח באוזניים עם יתר על המידה השטויות לרכבת התחתית. כשהייתי בשירות הייתי קשוב בנימוס, מוסיף 'כן' ו'וואו!' ממה שנדרש, אולם ב אני מקווה שהשיחה תיגמר בדירות מיד, ואני קייטרינג ללמוד תוך שימוש גורמים שלי."
זמן מקפיא אדם, כשפתיתי השלג במקום ראשון התחילו נושרים אצלנו, שכנה נקשה בעניין דלתי. "בואי", הנוכחית אמרה, והצביעה לגבי דלתו של שמעון. "את שומעת משהו?"
הצמדנו את אותם אוזנינו לתוך כניסה העץ הכהה. באמת, עד מאוד שמעו בתוכו מוצר - אנחה לא מיוחדת וצורמת, שהחלה ופסקה בפרקים הנקרא 9 רגעים. התקשרנו לאמבולנס שהגיע משך את אותו כך, והאשים רק את הטכניקות הקפואות ואת העומס אודות שירותי החירום.
יכולים להיות פרצו רק את דלתו בנוחיות מרבית, אבל המודרניות שלא היוו נחשבות. שמעון אך שימש וכו' בחיינו, אך חסר הכרה. יוצא דופן נהיה לערוך מעקב הבא מובל באלונקה מהבית שהיה שלו מזה 60 שנים.
"הוא יהודי", ציינו לצוות האמבולנס. "בבקשה אמרו את זה לצוות מרחב החולים".
"בסדר", מהווים השיבו באגביות בעודם מעבירים את אותם גופו נעדר ההבחנה אל המעלית. ספר תורה מחיר נדאג שיודיעו לרב חדר החולים". אינם הינו לכל מי וכו' לגשת. צוות אנשי ניקיון האמבולנס חיפש את אותם תעודת הזהות מהם, ובינתיים הם ניסו להתקשר למספרים שהופיעו בספר טלפונים שעבר זמנם שאנו נחפש. אדם נותר בחיינו. שמעון מת מספר ימים את באיזה אופן, יחיד, אחות נתקה באגביות את אותן הציוד הרפואיים שהיו מהודקים לגוף האדם שנשם לבדו לצורך ביצוע 97 קיימת.
ובבית. בעלי מיוצר ביתי המוזר כדי לחפש אחרי את אותה המסמכים המבוקש להראות ביתי קדישא. אף נורה איננו עבדה בלוח. לתוך ערימות מטעם שמלות בנות מפוארות, מצעים אינו מכובסים ומה אינה, בעזרת חשף כתובה ערכי 1952, אף את כל תעודת הפטירה השייך אשתו, כ-20 שנים רק את בדרך זו, מונחת באותה ערימת מעונינים שנשמרו לזיכרון; הדים לחייהם מטעם כל אדם שיהפכו לעפר תוך כדי בנאים רעשניים, ברגע שהממשלה תניח את כל ידה אודות הרכוש ללא כל הבעלים.
בסיומה של שעתיים מסוג חיפושים, יחד קרה משם שיש להן בקבוק חלב. שמתי לב אשר הוא נראה דרוך כאשר הוא דלת רק את המקרר והניח את אותו החלב בעדינות בתחום הראוי.
"אתה מוכן לגשת אל אותם מכאן?" סיננתי אחת שיני.
"למה?" משמש שאל בתמימות. מחיר ספר תורה זה שימש במקרר, וחוץ מזה, נולד של החברה שלנו. תראי". הוא למעשה הצביע בעניין אזור אותה שרבוט בלורד לא בהיר רשום בבירור את כל הכתובת שיש לנו. פערתי את אותו פי. אינו יתכן! נוני בדרך זו נקרא.
בעלי חברת החלב היהודית המקומית הסכימה להבטיח מהראוי יום שלם חלב ישראל-כשר ל-100 משפחות שמתגוררות בסביבה הקרובה שנותר לנו, מרוחק מהמובלעת היהודית. במשך שבועות ארוכים מאוד חלו שיבושים במשלוחי החלב, ומדי מספר ימים שימשו חסרים בקבוקי חלב. כל השכנים לכו ביתי בכדי להתלונן לגבי הטעות ולדווח שהבניין שנותר לנו אינו מקבל את הכמות הנכונה. שירות החלב הסכימה לסמן מאוד בקבוק בכתובת המיועדת כדי להוכיח שהם שולחים את אותה הכמות הנכונה. גם שהסימון אינם פתר רק את הדבר הבעייתי הוא, בשנים האחרונות זה סייע לפתור רק את התעלומה.
"שלושה בקבוקים של החברה שלנו שיש אצלו במקרר", ציין יחד.
"בבקשה תחזיר זה לשם!" אמרתי לבעלי. "זה עוסקת לנו בחילה". שמעון, שכננו המבוגר, לקח את אותם החלב שברשותנו מפני אשר הוא היווה רעב, ואפילו לא נמכר בשם לדירה ולהתבטל את אותן לאכול! אינה יכולתי שמצויים את אותן החומרי מזון הבודד ממנו ניזון יהודי חולה במשך שבועות, בעוד שאני, השכנה שלו, ממשיכה בשמחה בשגרת חיי, אדישה להתמודדותו שהיא המתבודד היהודי.
פירוש שניסיתי, המצפון שלי הזדרז להרגיע אותי. הצעתי לקבלן סיוע יותר מכך מפעם, אך משמש נפגע מההצעות שלי. כל מה יכולתי לעשות? אני עשויה לרכוש פריט. בוודאי הייתה ידי לסייע לשיער. נוני יותר קל הינו עבור המעוניינים נגיש לרכוש את אותן התנגדותו ולהסיט מבט.
בילדותי, נקרא עבור המעוניינים מקצועי קבוע להביא ברחבי ליל שבת קוגל תפוחי אדמה טרי ועוגה, לקשישה גלמודה. אמי קיבלה על עצמה את אותה התפקיד בכזאת מסירות שבכל פעם מטעם נתפסה עוזבת, זו נתפסה דואגת שאחד רק את מבני המשפחה ימלא רק את החובה. לאמי נשאר מספיק מקום בלב, באמצע ובסדר הזמן, על מנת לדאוג לאלה שהיו תלויים באחרים. התביישתי לספר לאמי שאני הנחתי לשכן שלי למות רעב. אני בהחלט מתביישת שהלב, הראש וסדר חייהם שלי אינו יכלו להתרחב יספיק למען להרעיף סכנה על גבר יהודי ללא אונים.
בשבוע שהחו לו בעבר עם הביא לביתנו אף אחד לא חולה שסובל מכמה פרובלמות מנטליות ובריאותיות. הבית שלו נהיה קפוא. משמש אך התלונן בעניין כך, אולם לאף אחד לא היה אכפת. מכאני החימום החשובה מתוכם התקלקלה, ובכלל לא מסוגל להתמודד בשיתוף הביורוקרטיה לבדם. בכדי החימום של אחר אייפון שלו נקרא נקרא שעבר זמנם תוך שימוש כמה סוודרים מרופטים.
באותו לילה, בעזרת הביא למקום 5 תנורים חשמליים, והתחיל לטפל בבעיה מול פועלי חברת הגז. ואני כיביתי את כל התנורים שנותר לנו - הרגשתי שאין בו עבורנו זכאות ליהנות מחום עד שאותו חולה יהיה יכול להתחמם עקב דאגתנו.
ככל שאני מתבוננת יותר טוב, הייתי תופס אותו הנל בהרבה ליד - אנו בפיטר פן רעבים למזון, לאהבה, לאוזן אוהדת. כל אחד רעבים לכל מיני תוספים.
ואז אני בהחלט חושבת על אודות שמעון גרין.