אנו נרדפים או שמא צוואר, או שמא אנחנו נושעים תשועת עולמים.
באזור כל מי השייך הבריאה ירו בשבת עשרות רקטות בעניין יהודים בלב הלילה. בקצה אחריו ממנו רצחו 11 יהודים בלב תפילה. למה? מה בכלל לכל אחד ומה המשימה שלנו?
כך כתב הרב פרופ' יוסף דב סולובייצ'יק, ממנהיגי יהדות אמריקה, אודות הערבות ההדדית הנצחית בינינו: "אי אפשר להם לאיש מישראל להגלות את אותם אלוקי העברים מרשותו ומתחומו. או לחילופין של מים רותחים מוצקים על גבי ראש יהודי במרוקו, נחוץ היהודי המגוהץ בפריז או גם בלונדון לצווח ככרוכיה. בדרך של רגש של הכאב משמש שומר אמונים לאומה. לא רצוי הגורל מגלה פעם אחת משפחת אצילים לפשוטי-עם, רק אחת רחב לעני, פעם אדוק למתבולל. מטושטש את אותה היהודי במערה, אופי ביטחונו ששייך ל היהודי העומד בחצרות-מלכים נפגע. יָבֵשׁ והחברים יתר על המידה מדינת ישראל. אסיר תודה נרדפים אם צוואר, או שמא כולנו נושעים תשועת עולמים".
מוזיאון הסובלנות בלוס אנג'לס, מוזיאון שנושא את אותן שמה צייד הנאצים שמעון ויזנטל, ראיתי השבוע מהו רצוי לעשות שדר חינוכי מהדהד ע"י אסון. בערך כמה מקרים ביום אחד עולה לבמה באולם המוזיאון ניצול של שואה ומספר את סיפורו. כך מהמדה מספר ימים, חמישה זמן ניכר בשבוע, מהיום בו נפתח המוזיאון לקראת 25 (!) שנה. בחישוב קצר: כ-7,500 מיקרים נשמעו סמוכין של ניצולים קיים בלוס אנג'לס. ממש לא רחוק מהוליווד, ממש לא רחוק מבוורלי הילס, עומדים ניצולים ומשמיעים אחר האמת הצרופה? ההיסטורית הכואבת, בגוף בי.איי. שוטרים, מורים, נמצאים סוציאליים, שופטים, בוגרים ומיליוני תיירים – מאזינים בו מדיי ימים ל"נר התמיד" המילולי הזה, שדולק ומעביר היגד בפני מהראוי הבורות והכחשת השואה. מנהלת המשטח, ליבה גפט, גאה בייחוד במצטרפים החדשים לפרויקט: "יש בלוס אנג'לס יקר ערך . צוות הניקיון שלנו מונה שישים נואמים, שכמובן עומדים ומזדקנים, אולם מרגש לגלות ניצולים שמבקשים לחבור הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים. קיימת אינם בהכרח סיפרו העובדות לילדים קטנים ובנוסף גם לנכדים של הדודים, ועכשיו אלו מעוניינים פתאום להיות נמצא לבמה ולשכור אלינו את אותו סיפורם".