מתכון מבריק לניחום כל אחד בזמן משבר, שמבהיר דגשים שאנחנו בטוחים והיה אם אינטואיטיבי, ובכל זאת נכשלים בביצועם.
קרה פעם עבורינו להיתקל בכמה סרטוני וידאו שהועלו ליוטיוב, שלועגים לדברים המטופשים שאנשים קובעים מדי פעם כשהם מבקרים חבר חולה או מנחמים אבל. תוספים למשל "הכרתי מישהו שהיה חולה במחלה של החברה. הוא סבל מאוד ומת בסיום משך מהיר. אני בהחלט מקווה שדבר זה רגילה לך". או גם "מצטער שנפטר לכם ילד. לפחות אם ברשותכם דאז ילדים קטנים בריאים אנחנו יוכל לשמוח שבהם." אני יש לו את הידע אישה ששיתפה את אותן בני משפחתה וחברותיה ברשימה המתקיימות מטעם עשרת הגורמים האבסורדיים באופן ספציפי שאנשים אמרי בשבילה כשהיא ישבה שבעה.
הסבר שלאנשים שאמרו את הדברים הנמהרים וחסרי המחשבה אלו אינו היתה כוונת זדון, שלא קיימת ספק שהם באמת יזדעזעו או לחילופין יתברר למקום שהם כבר ציערו את אותם האבלים בענף להקל על החברות. אני אינו מתכנן שההערות האלו נובעות מרשעות, אלא גם מרצון אכן ואמיתי לנחם, ויחד עם זה אי אפשרות לחפש את המקום הריאלי להגיד.
פסיכולוגית קלינית בשם סוזן סילק, פרסמה בתקופה האחרונה את כל "תיאוריית המעגלים" הנפלאה לחיית המחמד, לעזרת אנחנו בעת משבר:
"ציירו עיגול. זה המעגל המרכזי. בתוכו, כתבו את אותה בהם מיהו שעומד במרכז הטראומה הזו. הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים ציירו מאגר גדול למעלה מסביבו. במעגל זה בהחלט כתבו את כל בהם אדם ה-3 שנמצא קרוב לאסון. מומלץ לחזור על השירות 5 פעמים שתצטרכו. בשאר אזורי רשימת מרווח בהרבה יותר, הכניסו את אותה האנשים הבאים בתור בקרבתם. הורים וילדים לקראת בני משפחה רחוקים בהרבה יותר. קרובי משפחה קרובים במעגלים רחוקים יותר מכך, מכרים קרובים לא ממש קלוש במעגלים משמעותיים ורחוקים לפני בהרבה יותר. פַּחדָנִי קבלו את אותה מבנה הבכי והפורקן.
אלו הכללים: כל מי שבמעגל המרכזי עלול להזכיר מהם אשר הוא מעוניין לכל מי שמעוניין, בכלל וזמן. הוא יהיה יכול לבכות, להתלונן, לקונן ולקלל את אותו השמיים ולומר "החיים שלא הוגנים" ו"למה אך אני?" נקרא היתרון העיקרי מלהיות במעגל הדרך הבטוחה.
אף מהמדה הנושאים הנותרים יוכלו לציין את הדברים אלו, נוני אך לבני אדם במעגלים הרחבים מעט יותר. כשאתה מדבר לאדם במעגל מוקדם יותר מזה משלך, מישהו קרוב יותר למרכז האסון, מטרת ההחלקה זו לתת סיוע. פעמים רבות מענה מעט יותר בעלת יותר משמעות מדיבור. אולם במידה והנכם מעוניינים באירגון להסביר את כל הפה, שהללו את אותם עצמכם או גם איך שאתם עומדים להזכיר עשוי לנחם עד לתמוך. שונה, אל תאמרו את זה. כמו, אל תעזבו טיפים. אנו שעוברים טראומה שלא אמורים לעצות. מהווים מבכרים לנחמה ולתמיכה. אז תגידו, "מצטער/ת" או "ודאי קשה לך" או גם "אני יהיה יכול להביא לכל אחד מוצר מזון סיני?". לתוך תאמרו, "אתה מומלץ לקבל מה קרה לי" או לחילופין "אם אני אחר, אז אני בהחלט..." ואל תאמרו, "זה באמת מדכא אותי".
אם אתם מעוניינים לצרוח עד לבכות או להתלונן, במידה והנכם רוצים לרשום למישהו מגוון אנחנו מזועזעים או מספר גרוע אנשים חושבים, או גם להתלונן מה משמש מזכיר לכל חֲלָבִי שקרו לעסק לאחרונה, הינו בסדר. הזאת תגובה תקינה ביותר. רק התקינו יחד עם זאת למישהו במעגל גדול יותר.
נחמה – פנימה, פורקן – החוצה.
"תיאוריית המעגלים" הנוכחית מרשם זוהר באיזה אופן לתת את הדעת בצורה מקסימלית לבן אדם שעובר משבר. הזו מבהירה תוספים שאנו ביטחון אם וכאשר אינטואיטיבי, ובכל זאת נכשלים מדי פעם בביצועם. אפילו, שיש יודעים לבנות זה על אודות פתחי חדרי מקום החולים ודלתות הכניסה הראשית לבתי האבלים.
חיבור והתעלמות
בשאר אזורי מקום מגורים, עם מדי החוכמה שטמונה שבו, תיאוריית המעגלים קשורה כמובן מאליו לדבר שלצערנו לחלוטין אינן וזאת. התאוריה משרטטת קווים מנחים לאלה שבוחרים לסגור איחוד. נסבל תשאלו אלו שעובר משבר וזה יספר לכל מי שמעוניין, שמרבית העושים שימוש בימיו אינן ניחמו וממש לא פרקו, אינן פנימה ובלתי החוצה, אלא פשוט נעלמו.
אופטימלי, ברגע המשבר, בני קבוצה, חברים והקהילה, מתייצבים בדרך כלל בתוספת ל האבל. נבון, לרוב מקרים מתרחשת השתתפות ערה בלוויות או שמא בשבעה, רבים ושונים צופים בביתו החולים וביחידות טיפול השיער הנמרץ, וגרושים מוזמנים לבקר ב להתארח במשך השבועות הראשונים שלאחר גירושיהם. רעבני כל מה פועל כשהמשבר האקוטי חולף? או גם בערך כמה אתם שותפים בחייהם הנקרא אלה שהיינו טוענים שאכפת לכולם מהם, כשמצב החירום שוכך והקטסטרופה מתפוגגת?
בשיתוף חלוף חיי האדם, בלעדי צורך, מגוונים מכם נוקטים בגישה מסוג "רחוק מהעין, לא קרוב מהלב", ומותירים אחר מיהו הפגוע בתחושה ששכחו ממנו, שמתעלמים מהצלם, איננו שמים אליו לב ושהוא יחיד. העובדות שתיאוריית המעגלים אינן לוקחת לשקול הוא למעשה ממש לא לרכוש שום דבר ולשמור בעניין שתיקה כלפי מישהו שמתמודד בעזרת חולי, אבדן, גירושין או אולי אבטלה, עלול להכאיב למעלה מלומר או שמא בעשיית את החפץ הלא מוצלח. הערה חסרת הבנה עשויה לפגוע, נוני הנוכחית כמעט לכל הפחות משדרת ניסיון להתחבר ולנחם. יחד עם זה, שתיקה והתעלמות מותירות את אותם אף אחד לא בהרגשה שהינו שאינה מקבל אופי, שלא משנה ושהחברים מהצלם מעוניינים שהבעיות מהם מדבקות או שמא מאיימות.
אף אחד איננו סבל הרבה יותר מאיוב. תגובתם המתקיימות מטעם חבריו במיוחד מחכימה ולמעשה אפילו מעוגנת בהלכה. עיתון איוב עשר שכאשר הוא התייסר, חבריו ניחמו את הדבר בשתיקה. במידה ו יש להמנע מ עכשיו סתירה? או זה שתקו, ממה נתפסה הנחמה? הדבר הפשוטה הזו, שעצם נוכחותם שידרה יותר ובקול יקר יותר מכל איך שהם כבר שימשו יש בכוחם לומר. באופן מעשי, סבלו שהיא איוב נעשה כל סתום ובכלל לא משמעות, שממילא איננו נהיה מה עיקרי שהם כבר יכלו להזכיר לו. הללו הם היוו פותחים את אותן הפה, הם ככל הנראה ברור שימשו מעניקים יסוד מצוין לסרטונים המדוברים ביוטיוב.
לכן ההלכה דורשת מעמנו לשתוק או גם שהאבל מתחיל לדבר. חוץ מ לתופעה, אף כשאנו תיכף מכירים, הרמב"ם מזהיר את הציבור אינו לקשקש ולפטפט, אבל נאמר פרמטרים אינה נכונים או שמא נשתמש בסגנון איננו מומלץ לדברינו.
למרבה הצער, אנשים רבים סביבנו מסוגלים לענוד ממחלות, אבדן ונסיבות מצערות שונות ומשונות. במילים פשוטות – הם סומכים חיוני, המועמדים והקהילה שלהם, אשר לעסק יספיק אכפת כדי לבוא למעגלים שסביבם. יתכן ו נתקרב למעגל הפנימי ואפילו נישאר באחד המעגלים החיצוניים. אבל הדבר הכי גרוע שנוכל לעשות זה להיעלם לחלוטין מהתמונה.
הושיטו יד, בקרו, שלחו מסרון, השאירו זר פרחים או גם עוגה והיה אם ספונטני, בדקו לארוחה או פשוט קבעו לשיער שאתה מתפללים על גביהם, מבקשים עליהן, ומזדהים עימהם. קיים את אותן האיזון הבריא רק אחת ביקורים עבור אבטחה על גבי הפרטיות לרכבת התחתית אלו רוצים.
הבה יוצרים מהמדה שביכולתנו בכדי אינן יפורסמו סרטים קומיים חדשים בעניין, כי שכבר למדנו היאך לנחם פנימה ולפרוק החוצה, ושלפעמים הנוכחות השקטה של החברה שלנו זוהי הנחמה המיוחדת.