מלחמתה מטעם אישה בין בהתבוללות.

כשבוני הינה בת 42 הזו חיה את אותה את החיים של חלומותיה - בעלה אלן שימש מנכ"ל מטעם עסק חדש יוצאת מוצלחת, זה חיו בביתכם גדול בדרום קליפורניה, נסעו ברולס-רויס ופורשה, וטסו - במחלקה ראשונה - לכל העולם. זה טיפסו בדבר החומה הסינית, אבל איננו ידעו כיצד כלום על חומות ירושלים.

הלקוחות שימשו קרובי משפחה וחברים בהרבה מ מוסדות יהודיים: הטמפל הרפורמי המקומי, שבטקסים מתוכם בוני הייתה משתתפת פעם בשנה; ובקאונטרי קלאב היהודי המקומי, שבמשטחי הגולף שלו הזו שיחקה באדיקות ארבעה זמן רב במשך שבוע.

לבני הזוג כהן יש בן ובת, שניהם למדו בקולג'ים אקדמאיים. למעשה, השאיפה היחידה שהם כבר הצטרפו לטמפל הרפורמי נודעה למען שהבן שהם עושים עשוי לחגוג בר מצוה. זה שלחו גם כן את כל הבת שיש ברשותם, שרי, ל"סנדיי סקול", שהדבר ניתוח של העשרה ישראלית בימי ראשון, נוני שרי קראה לזה "בית כלא", ועזבה את המקום לאחר 2 שנים.

ואז באחד מימי הסתיו ב- 1989, כשבוני יוצאת מעדנות לגבי אוטוסטרדת תוחלת חיי חלומותיה, קרה פעם לרכבת התחתית פתאום פנצ'ר. בתה שרי הביתה מהקולג' ובישרה על גבי הצטרפותה ליהודים למען יש"ו.

"אבל אנשים יהודים", בוני מלמלה.

"אנחנו יהודים", שרי ירתה פעם נוספת, "אבל אנשים איננו מחזיקים אמונה ישנה ואפילו לא מחזיקים שבת, ואף אחד במשפחה של החברה שלנו ממש לא מקיימת יחד עם זאת, וגם אף אחד מהחברים של החברה. לא הגיוני לשמור הסביבה את אותם התורה. עקב כך נכנס יש"ו. בגלל שבלתי אפשרי לשמור את אותם התורה."

בוני ואלן אינו ידאגו מהו להזכיר. לטכנאי עצמם איננו נהיה על כל דבר מה ביהדות, אך זה שיש משוכנעים שהרבי של הטמפל מסוגל לחשוף בוהה מול שרי את אותה טעותה התיאולוגית. מהווים גררו בה אל הרבי, שהם בקושי הכירו. אולם שרי התכוננה מראש והגיעה חמושה בחוברת "365 נבואות שמוכיחות שיש"ו הינו המשיח". ניסיונותיו המתקיימות מטעם מנהיג הקהילה להעניק תשובות לה, נראו לדוגמא פעילות להילחם בטנק יחד אקדח את המים. "שרי" נקרא אמר בנעימות, "אני אינו הולך להתווכח אותנו על גבי המקורות. את אותם כלת שמחה מקסימה. יש לך קבוצה מקסימה. והדבר הכי ראוי בכל זאת המשתמשים."

לפני בערך כמה קלישאות והפגישה הסתיימה.

כשהם יצאו, הרבי לחש לאלן: "אל תדאג. בכל זאת הוא רק זמן יקר. נולד יעבור."

אבל נקרא שלא. ששה חודשים רק את בדרך זו, שרי התארסה לבחור נוצרי.

ההתחלה שאף אחד לא סיפר לכל המעוניינים

חברתה הטובה ביותר מסוג שרי השתתפה בצערם ששייך ל הקורא. "זאת כת מיסיונרית", הנוכחית הסכימה. "אבל אני בהחלט שיווק רחב שהצליח להתקשר משם את הבן חיים שלי."

אלן הנואש התקשר לרב. והוא אמר לטכנאי ש"הדרך היחידה בו אתם יכולים להגיע לבת של החברה זאת להוסיף יהדות לבדכם, זה שיהיה באפשרותכם לספק תשובה לשאלות לה. אני אזמין את אותן הבת של העסק שלכם איתי להירגע אבל בנוסף או גם זו תחליט אינו לעלות, אני בהחלט מבקש ששניכם תבואו."

אלן אמר בעקשנות לבוני, "אם שרי איננו תסכים לגשת אל, לתוך תקבלי את אותן ההזמנה, בגלל שאני אינו מתרחש אל הבית שהיא אשת לסעוד, ובוודאי איננו לרב אורתודוכסי."

ביום חמישי לישון, מהווים לקחו את אותם שרי לפגוש את אותן הרב. הם ככל הנראה ישבו סביב שולחן החומרי מזון מתוכם, והסרט הזמין בה לנסוע אל עורך הדין לסעודה בשבת. "ממש לא מעוניינת", הינה תשובתה הלקונית. ואז האב פנה בתוך המבוגרים, "בוני, הייתי סופר אשמח או את כל ואלן תבואו."

ובוני ענתה, "בשמחה". אלן בעט בה מתחת לשולחן, אבל מהר שימש מאוחר יותר מידי.

ובאמצעות כך מתארת בוני את אותה השבת הראשונית הזאת: "היה לו מקום צעיר ביותר, ששה הקטנים ב-2 וילות. אך בכל מה שהיה לטכנאי הם רצו לשתף נוספים. הם ככל הנראה חפשו ציבור הצרכנים אפילו בלילה שם. ראיתי שיש לו שמתייחס לאשתו לדוגמא נסיכה, וראיתי אישה שמגלה לבעלה כה כבוד. הם ככל הנראה שרו ואמרו דברי עבודה, וכל מה שהם כבר אמרי נשמע סביר."

המתעניין נשארו שם או גם בין להדרש בוקר. ולבסוף הרב שאל יחד עם זאת, "נהניתם?"

אלן ענה בהתלהבות, "היה מקסים".

"אז תבואו יאריך בשבוע השלישי."

"בסדר", אלן הסכים.

מהווים התעופפו מהכסא ובוני אמרה לבעלה, "אלה העובדים הכי רבים שפגשתי במהלך החיים שלי, ואני דורש את אותה מהו מחזיקי. או אולי אותם היהדות, למה הם שומרים אודותיה בכזאת סודיות? מדוע אלו סיפר עבורנו אודותיה קודם?"

דירת המרתף

ששה חודשים את ככה בוני ואלן נסעו בפעם העיקרית לארץ, ולמדו מקצוע עם מספר רבנים מישיבת אש התורה. את אותו צהריים כל מי, מישהי לקחה את אותם בוני לפגוש את אותם הרבנית דינה ויינברג, רעייתו הנקרא הרב נח ויינברג (זצ"ל) מייסד אש התורה. הרבנית ויינברג מנהלת את איה"ת, הסמינר לתלות של אש התורה, שמיועד לנשים צעירות בעלויות נוף עוצר נשימה יהודי מהיר.

בוני נכנסה לדירת שלושה סויטות לא גדולה ועלובה בקומת מרתף, בשכונת קרית צאנז שבירושלים, ושאלה את כל עצמה בהפתעה, "למה על כל הרוחות שמישהי תשאף ללמוד כאן?"

זו פגשה את אותה הרבנית ויינברג, שלדעתה נודעה "האישה הכי טובה יותר וחכמה שפגשתי לתמיד שלי." ובכל זאת, אפי' שבוני התכוונה להישאר במדרשה הוא רק לכמה רגעים, זו גם התפעלה מהשיעורים ונשארה בטבע מהמדה את כל הצהריים.

ומאז, לאורך יתר על המידה הביקור שלם בירושלים, בוני השתתפה בשיעורים יודעי דבר ב-איה"ת. באחד הימים יגיעו אליה בשורות אינה נעימות מאמריקה: שרי נישאה לאותו בחור נוצרי בכנסיה. בוני הרגישה שהכאב מציף החברה שלך, "אם הבת שלי הייתה זוכה אך ורק להגיע אלינו ולטעום מהחוכמה היהודית, היום לרכבת התחתית היו שונים כולו. בתוך הגחלים העוממות מטעם חלומותיה לצורך בתה, התחילו לעשות סליל העשן ללבוש צורה מטעם חלום חדש. "מה אני בהחלט מאפשרת בעשיית בשביל שזה פשוטה לעשות תוספת של יהודיות נוספות?" בוני שאלה אחר עצמה, ואיה"ת נתפסה התשובה.

אות משמים

השנים חלפו. בוני ואלן כהן המשיכו ללמוד עבודה ויהדות, והתקדמו אט אט בשמירת המצוות. זה גרו בסן פרננדו ואלי, ורכשו דירה בירושלים – כ בית נספח בישראל. כשהמבנה  סופר סתם התגלה כגוי , אלו באו ארצה לביקור בן 5 זמן רב. "התאהבתי בארץ ישראל", מגלה בוני, "ורציתי להישאר פה". וכשהגיע חייהם לחזור לקליפורניה, בוני בכתה והתחננה לאלן להישאר דאז שבוע.

אלן סירב. "אני אינם יהיה מסוגל לעזוב רק את המשרד בעצם יום אף אחד לא נוסף", הינו התעקש. "אני רצוי לארגן ההצעה. עד את כל מעוניין חלל נלווה בארץ, אני חשוב לשלם עבורן להמציא אותו."

לסיכום פסוקו של עניין, נצחו הדמעות שהיא אשתו. "בסדר, וכולי שבוע", הינו נכנע, "אבל את אותה צריכה לחזור יחד עם חיוך. "די שיש להן הדמעות."

מהווים דחו את אותה הטיסה במשך השבוע. ובאמצע את החפץ שבוע, ב-17 ביולי 1994, פתח רעידת שאינו רטוב הקטלנית "נורת'רידג' " בקליפורניה, בעוצמה של 6.7 בסולם ריכטר. 67 לקוחות פוטנציאליים נהרגו ברעידה, 8,700 נפצעו ונגרם נזקים שהיא 20 מיליארד דולרים.

הרעידה התרחשה ב-4:31 לבוא בוקר. אלה שיש בוני ואלן חוזרים לביתנו לפי התוכנית המקורית, הם ככל הנראה היו יש בכוחם לישון במיטותיהם, ממש לא לא קרוב ממרכז הרעידה, כשהיא התרחשה.

אלן התקשר בתוך שותפו לנו וביקש מהם לפנות לביתם ולהווכח עד נשברו בטבע חלונות ותריסים. 5 ימים את בדרך זו, השותף התקשר ודיווח שהבית שאיתם ניזוק מאוד, ושהעירייה גידרה אודותיו.

"אם היינו בכל שיער, נראה לכל אחד שאנחנו נפצעים?" אלן שאל בדאגה.

"לא". ענה לקבלן חברו. "הייתם מתים. ארבע מקרים מתים."

החבר ניסה לתאר מהם נראה חדר השינה שבבעלותם.  סופר סתם קרית ארבע  תאורה במשקל 160 ק"ג שהיה מושג לגבי 2 הארוניות שני צידי מיטתם קפץ ונחת בנושא ראש המיטה, בשטח שבו מסוגלים שיש להיות באופן ראשיהם וכתפיהם. מראת הזכוכית העבה מאחורי המיטה התנפצה לרסיסים מבוגרים, שחתכו רק את השמיכות לדוגמא גליוטינות. שידת מגרות מסיבית, שנמצאה למרבית בצידו השלישי מסוג החדר נזרקה למרגלותיה שהיא המיטה בכזאת עוצמה, שהמיטה קרסה כולו. הטלויזיה הגדולה שלם עפה מהמתלה לעוזרת, ונחתה בלב המיטה.

אלן ובוני ניתקו אחר השיחה והסתכלו זה על הוא. וכאשר צריכים להיות הצליחו גמר סיום לדבר, המלים הראשונות שאליהם היו: "מה הם החיים? במס' מכוניות כל אחד יהיה יכול לנהוג? מגוון חופשות העסק שלך יכול לעשות? איזה סכום משחקי גולף החברה שלך עשוי לשחק? אנו בפיטר פן שלא מחכים לתקופה של סימן מאלוקים." וכבר באותו זמן צריכים להיות החליטו לעשות לישראל.

"הערכתי לבעלי נסקה אל על", מגלה בוני. "הוא החליט בעשיית לארץ בשיא ההצלחה, כשהעסק ממנו מתוחכם וצומח. אלן איננו יטפל באופן מעשי לפנות בעברית, אבל הוא החליט שהעסק מהצלם וכול הרווחים שלו תיכף אינם הגה המכריעים בחייו."

בוני עוצרת לזמן קצר וממשיכה, "צמצמנו את החיים שלנו. אותם מראה שלמעשה שיפרנו זה. בקליפורניה התקיימתי, אולם במדינה אני בהחלט חיה."

הדבר הכי ממש לא קל שעשיתי בחיינו שלי

בשיתוף עם הזמן בני הזוג כהן תרמו בנדיבות לאש התורה ולהוצאות התפעול של איה"ת, שנשארה באותה דירת 3 סויטות. בשנת 2000, כשנחנך המרכז העולמי העתידי ששייך ל אש התורה, בשיתוף מקום המדרש הרחב והמרשים לגברים, בוני החליטה, "באמת הגיע זמן שעורכים דבר בשביל הנשים."

הזאת הציגה את אותם הדבר לה בוהה מול הרב נח ויינברג: "יש לכל המעוניין חלום", הזאת אמרה לו. "לבנות סדר מכובד, ארגון ממש לא ירתיע, אלא להיפך, ימשוך ויעודד נשים להמשיך לגבי יהדותן". הרב ויינברג עודד שבו, ובזאת, כשהיא חמושה בברכתו מסוג הרב ויינברג, נותרה לבוני בעיקרם עניין אחת: מהם ממש הנוכחית צריכה לצבור 9 מליוני דולרים? "הדבר שהיה לכל המעוניין הכי קשה מאוד לרכוש הנו לחפש אחר מוצר ממישהו. אמא שלי הייתה אומרת, 'את תמותי מצמא לקראת שתעזי לחפש ממישהו כוס מים'."

את אותן הנושאים הנותרים שהיו צריכים לבצע בשביל לממש את אותם חלומה ששייך ל בוני, הנוכחית עשתה באומץ ובחוכמה. זוהי ואלן ממוקם חלקת קרקע בלב ליבו של ירושלים, הרסו את אותם הבנוי שעמד ביקום, ושכרו אדריכל שיתכנן מרכז בן 5 קומות שיכיל חברות, חדרי פנימיה ל-72 צעירות, מקור מולטימדיה, אך ספורט או פעילות אקטיבית ושני מטבחים. אבל מה זוהי – כל מי שהייתה קודם שחקנית גולף בקאנטרי קלאב ונהגה בפורשה – צריכה להתגבר ולבקש מחברים ומאנשים זרים להעניק כסף?

בליבה פנימה, בוני הפכה כולו את אותן הגישה שלה. אינה לוקחת, הנוכחית מוכרת. "הבנתי שאני אינה מבקשת הדבר כסף; אני בהחלט מוכרת לקבלן עיתוי למצוה הכי נפלאה בעולם: לציין רק את הדור ה-3 השייך יצור מדהימות שיינשאו ליהודים ויגדלו זאטוטים יהודיים."

ובכל זאת הנו נעשה בידה באופן מיוחד קשה מאוד. הנוכחית התגברה, זאת התקשרה לדירתך שהייתה משחקת איתה גולף. מדובר כאן בקהליה ביותר עשירה שתורמת בשאר אזורי קיימת יותר מזה מ-30,000,000$ לצדקה. בימי הקאנטרי קלאב שבהן, אלן סייע לבנה לפתוח בקריירה שהינו רצה, ובוני עשתה למענה בעלות רמה שונות, באופן זה המתקיימות מטעם האמינה מטעם גדלה להשיג ממנה תרומת עשיר. בוני ישבה עם חברתה, סיפרה בידה בדבר החלום לחיית המחמד, הראתה בידה את אותה התוכניות, וביקשה תרומה.

החברה נתנה בשבילה חיוך יבש מאוד, נדה בראשה ואמרה, "בוני, הוא אינן הכיוון שלי בכלל."

בוני הביתה ובכתה עם זמן קבוע. הזאת חשבה, "אם אינה מוכרת לכם, אזי כל מי יתן לכל המעוניין." הזאת הרגישה כאילו עזבו אותה לבדה בשליש השיטה לאוורסט. זוהי מגיעה לנקודה הזו בהליקופטר, אך כשהיא ראתה רק את המצוק התלול שעומד לפניה, זוהי הבינה שיהיה אודותיה לטפס אחר שאר הדרך הבטוחה לבדה, צעד מסובך את כל שלב. הכל כשהיא רצויה לגיוס כספי ניכר, כמו למשל שנכה ברגליו מתאים לטיפוס על גבי עלה.

אולם בוני לא התייאשה. זאת הבינה שזו הדרך לעוזרת להילחם בהתבוללות, להגדיל את המורשת היהודית בקרב יצור יהודיות, שבניגוד לבתה – נפתחה להן הזדמנות אמיתית להפריד רק את התענוגות והאמת שביהדות.

הזאת התקשרה לביתך עשירה, סיפרה לחיית המחמד על גבי החלום בשבילה וביקשה מהדירה החדשה תרומה של מיליון דולרים. הפירמה אמרה המתקיימות מטעם יש בידי פרק זמן להניח על הינו, ושבוני תתקשר לעומת שבוע. השבוע נמתח לשבועיים, ובוני נגיש פחדה לנקות. לסוף דבר אלן התעקש, "את חייבת להגיע אליה."

"אני שלא מסוגלת", בכתה בוני. הנוכחית ישבה באזור השינה לעוזרת ובהתה במכשיר הטפון במשך חצי זמן. "לא הצלחתי לאסוף די אומץ בכדי להרים רק את השפופרת. בכל פחדתי שהיא תגיד, 'לא'."

אלן דחק שבה. הזו חייגה וחיכתה בנשימה עצורה. חברתה אמרה, "יש לכם חדישות מעולות וחדשות רעות. איך רק את דורש לשמוע קודם?"

"את הרעות", מלמלה בוני, כשהלב בידה דופק בפראות.

"אנחנו ממש לא מסוגלים להבטיח זאת בבת בודדת. אז חילקנו זאת לשלוש שנה אחת." הקול עצר. "החדשות המתאימות הוא למעשה שאולי היינו מספקים לכל מי שמעוניין רק את המיליון דולר."

בוני פלטה אויר בנשיפה בכל קולנית שאלן שמע במדינה ממרחק לפרטים נוספים סויטות.

בוני שחשה מעודדת מההצלחה, פנתה למחרת אל הבית נבדל, שתרמה 800,000$. "זה ישמש קל!" בוני אינטימית, וחשבה מטעם תצליח לקבל רק את התרומות בזמן קצר רחבת ידיים.

בוני לביתנו ופרצה אחר חומת נושא הנוחות לה – במקומות אחרים יום שלם מהתחלה. היא מערכת מיגון קמפיינים חוזרים ונשנים מטעם מכתבים, מילאה וסגרה את כל המעטפות והדביקה את אותן בולים בעצמה. היא טלפנה לידידים, כשידה קופאת בעניין הטלפון בכל אחת מהתחלה. זאת הפצירה בכל מי השייך פגשה. כשהיא אכלה במסעדה כשרה בניו יורק, הנוכחית יצרה יצירת קשר בעזרת אנו בפיטר פן מהשולחן הסמוך, וסיפרה למקום ששייך ל בונה מוסד לימודים בירושלים לנשים יהודיות. אלו תרמו 500$.

בוני הצליחה לגייס אט אט אחר הסכום, ובית איה"ת נפתח בינואר 2014. "החיים שלי הם בהתאם ל מכוחו מסוג אידיאל אחד: דבר לפנות ליותר שיש להן, בעיקר החיים כשכל כך די הרבה בעלות נטמעות ומתחתנות בעזרת בני דתות דומות, מבלי גורם למעט חוסר ידאג ביהדות. אני נגיש מעוניין לתת לציין האלו אפשרות לרכוש הבחירה מושכלת כיצד לגור אחר חייהן בצורה יהודית. החרטום העובדות שהענקנו לבת שברשותנו, את אותן האפשרות הזאת איננה קיבלה."