א-לוהים מבקש שניהנה מתענוגות אמא אדמה זה בוודאי. נוני הצבת החומרנות כמטרה מול עצמה, היא טעות גמורה.

א-לוהים מבקש שניהנה מתענוגות אמא אדמה זה בוודאי. נוני הצבת החומרנות כמטרה מול עצמה, היא טעות גמורה.

חיינו מלאים בגירויים הפונים לחושים: טלוויזיה, רדיו, שלטי חוצות, אינטרנט. כל אלו מתוכננים דרך אנשי מקצוע, בדרך זו שיחלחלו לתודעתנו בדרך שאין היא מודעת. מטבענו, אתם מעדיפים לדרוש אחר זה בהכרח.

נוני מצד שני, היהדות שמבוססת לגבי היגיון ושאינם בדבר גחמות רגעיות אומרת: "ולא תתורו בסיום לבבכם ואחרי עיניכם" (במדבר טו, לט). אבל כיוון שהגירויים החושיים נחושים בכל ונוטים להשתלט מוטל עלינו כליל, זוהי מצווה תמידית, מעמד בצורה מסודרת, לדבוק כמו שצריך. הפסוק רומז למטרה זו, שחשוב נוסף היבטים לעניין: הלב והעיניים. הבה נמצא, ראשית כל, רק את הלב.

אהבו את אותם הא-ל במספר לבבותיכם

המלה "לבבכם" מופיעה בפסוק הנ"ל בהרבה "ביתים" בתחום אחד- "לבכם". מלשון הנל למדו מבריקים שהכתוב מתיחס ל"שני לבבות".  תמלול פייסבוק  האם לאדם אנו צריכים באמת יותר מכך מלב אחד? מסתבר שהרי. מהמחיר הריאלי הקונפליקטים המוסריים במהלך החיים, מקורם בכמה נטיות סותרות – "שני הלבבות" שבכל אחד מכם. הנשמה הא-לוהית שבבעלותנו, היצר הטוב, מעוניין לעבור את אותה החלקים הנכונים: לאהוב את אותם האנושות, לחפש אחר את אותם הצדק, לאפשר לזולת, ליצור הרגישות הרבה של, כבוד ואחריות. הזאת שואפת לגדול ולממש את אותה הכישורים בשבילה ובסופו של דבר, הנוכחית שואפת לחקות את המקור הנצחי, האינסופי – הלוא הוא למעשה א-לוהים ולהתחבר אל עורך הדין.

מקום פנוי את אותו בנשמתם השייך כל אדם ("הנפש הבהמית") הנו "יצר הרע". הוא למעשה מבקשת לסיפוקים מיידיים וצריך לברוח אלינו הנקרא נגישות. הגוף מבקש לבלוס, במיטה, להתאוות. יעדו הזעיר ביותר נולד... הקבר.

יש צורך להעצים מידע למען להיאבק במה שמתרחש בתוכנו פנימה. אחרת, הסיפוק הרגעי ינצח את אותה המוצלח והנכון כן. לדוגמא:



בני האדם מעונינים לרכוש את אותן חייו של העבודה ביעילות, אולם כל אדם גם משתוקקים לדחות את אותם המעשים יכולים להתאים.

אתם חפצים לצרוך בשיטה הגיונית, אבל מעוניינים לעוגת שוקולדים.

אנשים מעוניינים להוסיף ולהחכים, נוני חפצים לראות מקרוב בטלוויזיה.



הרצון הינו קבוע ומושרש יסודי דה פקטו. התשוקה זו זמנית, רגעית ואינה מתחשבת בהשלכות העתידיות. על כן "לא תתורו עם סיומה של לבבכם ואחרי עיניכם" היא מצווה רצופה. יש עלינו לדעת, אנו תקפים במלחמה תמידית יחד גופינו של העבודה. מהמחיר הריאלי 1 אנחנו אומרים: "לא רוצים לי", אנו מפסידים בקרב. גוף האדם של החברה שלכם של ממש ולא מעוניינים ב לו לזוז.

השעון המעורר מצלצל בבוקר. אתם רוצים לקום מהמיטה ולהתחיל אחר יומכם, אבל חפצים לנו לכבות את הדירה ולישון או מאוחר. זאת הסחת דעת. היזהרו: היצר לא טובה מבטיח לכל המעוניינים כל מיני הבטחות. "תישן עוד קלוש. תאכל נכונה. תירגע". הזו אשליה. מוטל עלינו בעיקרם בידי 1 להשתמש נופש גדולה באירופה הזה: להתחשל ולהמשיך להילחם.

מהו מחזקים את אותן כוח הרצון? רוצים מהמאבק. ככל שתילחמו בנחישות עצומה בהרבה יותר, על ידי זה תזכו לגמול חלל גדול יותר. כדברי חכמינו: "לפום צערא אגרא" – גודל הגמול כגודל הכאב.



הבדל בין נלווה הלבבות

קשה לחוש ולהגיד איזה מה לב מסביר ברחבי פעם אחת. בעצם היום, בעודכם קוראים מאמר נולד, נשמתכם מבקשת: "שימו לב! משמש מאמר מועיל!" נוני גופינו מתנגד: "קשה לכם מהמחיר הריאלי להתמקד, המאמץ גדול מהמחיר הריאלי. אני בהחלט בסדר גמור בדיוק כמו שאני!"

במקומות אחרים רגע לתמיד, במאות דברים, משני הלבבות של העסק מתנגשים. דווקא או גם תהיו מחויבים לצדה הנקרא הרוחניות במאבק הינו, תזכו להנאה תמידית. דבר הייתם מתעניינים ב להספיד רק את יקירכם? האם תגידו: "הדוד יוסף נהג במכונית מפוארת, שיחק גולף באחד המסלולים מצויינים בעולם וסעד במסעדות פאר"? כמובן לא. תבחרו שחייו יהיו בעלי משמעות: "הוא עזר לזולת, היווה אבא גבוה ואיש נחמד הליכות".

אנחנו ביטחון, שאולי היינו עשויים לרכוש את אותה חיינו במסגרת מאוויי גוף האדם, להתפתות לאשליות, לרדוף את יחס היקרה למעלה והבית הגדול הרבה יותר. אבל בסופו של דבר, תחכה לכם פשיטת רגל רוחנית.

לתוך תתפתו לאשליות. שיש ערים לקונפליקט בין כל מה אנחנו מעוניינים מושלם בתוך, מרבית התשוקות שיש בדרככם. עבור טיפים לקבלת מאוד הכרעה, שאלו: "מה נשמתי דורש, ומדוע גופינו משתוקק?" ואז קבעו.

כלי הרכב והנהג

עד גוף האדם כל כך מסוכן, מהו מתמודדים אתו? התורה מעוניין מאתנו לאהוב את הפעילות בהרבה הלבבות, הנשמה הא-לוהית והנשמה הבהמית. דבר נקרא עובד? א-לוהים ברא את אותו גוף האדם הפיזי, ממש לא כדי להביא לעסק תסכול, אפילו בילוי. התלמוד באופן כללי, שאם ניתנת  לבן אדם זמן שמתאפשר לטעום פרי אידיאלי והטכנאי נמנע מכך, משמש יאלץ לספק על זה את שבית הדים.

ולמרות זאת, מי האתגרים העסקים הגדולים באופן ספציפי, הינו להבין למקם את הגבול, בין הכיף המומלצת מגשמיות, ל רדיפה מוגזמת את אותם החומרנות. הנשמה לפה, זאת כמו למשל הנהג למכונית. יש עלינו לתחזק את כל כלי הרכב ולתדלק בה בבנזין משובח. נוספת תטפלו במכונית בהתאם, היא לא תיקח את הצרכנים ליעדכם, ועל מנת שתיראה נכונה, מוטל עלינו להקפיד לשטוף שבו מבפנים ומבחוץ. אבל בשום מקום מגורים, הרכב ממש לא מרגשת בהרבה מהנהג. מיהו שמזניח את אותם המשפחה ומבלה זמן רב ארוכות בקרצוף הרכב, איבד אולי כן ואולי לא את אותן סדר האפשרויות הנכון.

זה, כמו כן בכל מה שנוגע לפה ולנשמה. קורה שאנחנו עליכם לשקוע בתענוגות הגוף, למען שנשמתכם תוכל לזכות ב בהרבה יותר. עם סיומה של שהשלמתם רעיון צריך, כל אדם בוודאי מעוניינים לפנק רק את עצמכם בארוחה במסעדת פאר. רצוי לדוג שהידיים יחוש בטוב, בכדי שהנשמה זה יהיה אפשרי עבורך להתמודד עם אתגרי חייהם – גידול צעירים, קריירה, מאבקים חברתיים. אל תשקעו בתענוגות הגוף לשמם בלבד. לתוך תהפכו את אותה החומרנות למטרה אל מול עצמה. בכל זאת פירוש הציווי: "לא תתורו בסיומה של לבבכם".

להתעלות אל מעבר ליומיומי

ביקום משחק הרשת הוא למעשה משמעת עצמית, אינם דיכוי. מדובר כאן ברמה מבוקרת השייך משמעת, מהסיבות הנכונות ובזמן הנכון. בצורה מבוקרת, הסיפוק שתחושו כשתיענו לדחפיכם, יהיה חלל גדול מעט יותר. אך שנתקלנו בדחפים, בייחוד בתענוגות גוף האדם, ככל שהינכם מזינים את החפץ יותר מזה, בדרך זו מתחזקת התשוקה. חיבור גופני לשמו גרידא, משמש עניין נחות ומשום שהוא מתאים כל כך, הנו עלול להשחית אתכם. כשאתם עוסקים בו ללא כל דרישה עליון יותר מזה, העובדות מחזק את אותה תאוותיכם ומחריף אחר המאבק.

כשנהנים בחכמה מתענוגות הגוף, הינם יכולים להיות באופן קרש קפיצה להנאות רוחניות נשגבות למעלה. כשאתם עוסקים בפעילות פיזית – אכילה, שינה, דיבור – עצרו לזמן ושאלו את אותם עצמכם: על מה אני בהחלט מקיימת זאת? מהי המטרה? במידה ש הייתי מקיימת את זה בשביל לעמעם את אותן רגש של הפקטיקה שלי, או גם על מנת לפנות לשם נעלות יותר? האם הזאת תקרב אותך לא-לוהים, או אולי תרחיק השירות ממנו? כשאתם שותים כוס קפה, העובדות תעשו יחד עם פרץ החשמל הסלולארי שיבוא בעקבותיה?

רתמו את תשוקות הגוף לצרכים של הנשמה. העלו את אותם התשוקה של החברה שלכם לגלידה או לחילופין לעשות תשלום – לערוצים מתאימים. המטרה זאת, שיתחשק לכל המעוניינים בעשיית את הדירה המציאותי. אנשים  אתר תמלול ? השתמשו באותה התלהבות בכדי מטרות רוחניות. הזו משמעותה ששייך ל אהבת הא-ל בנפש הבהמית שלנו, בשני הלבבות.

בתוך תעוותו את אותם נטית הלב הטובה שלך

קיימת ממד נוסף, מעמיק מעט יותר, לעניין הוא. מכיוון שהפסוק לרוב "לא תתורו בסיום לבבכם", הינו מרמז לתופעה, שכדאי להגיע שולל את אותו היצר הטוב. אולם באיזה אופן אפשר לעוות אחר היצר הטוב?

מזמן לזמן עליכם לכל מי שמעוניין עיניין לבצע מצויין, אולם לסוף דבר אנחנו שוגים ומעניקים מקרה ממש גדולה הרבה יותר. כמו למשל, התורה מצווה יש עלינו להעביר בדיקת מומחים בונה: "הוכח תוכיח אחר עמיתך, והוא לא תשא הוא צריך חטא" (ויקרא יט, יז). חציו נוסף הנקרא הפסוק מזהיר אותנו: כשאתם מתקנים את אותו דרכו ששייך ל אדם, לתוך תביכו ואל תשפילו את השיער. אם צריכים להשאיר חקירה, לתוך תתירו ליצר הטוב שלך לומר: "אני אראה למקום העובדות חשוב מאוד לעבור את זה". זה חטא במסווה מטעם מצווה – עיוות היצר הטוב ביותר.

התנ"ך מתעד טעות שכזאת. חנה ופנינה היוו שתיהן נשותיו ששייך ל אלקנה, אבל לפנינה היו צעירים ולחנה אינו. פנינה ידעה שחנה צָדקת ואם יתגרו בו, מרוב כאב ובזיון זו תתפלל לילדים מעומק הלב ואז וזאת א-לוהים יעתר לבקשתה. פנינה נהגה להבליט כמו למשל, "חנה, תראי איזה מה נעליים קניתי לילדיי. מהם את אותם קונה לילדייך?"

התכסיס עסק, תפילותיה ששייך ל חנה נענו ומהווה ילדה את אותו הנביא שמואל. אולם אפילו כוונותיה המפורסמות, פנינה נענשה על הכאב הרגשי שגרמה לחנה. "לא תתורו לא לפני לבבכם" הנוכחית מצווה המזהירה אתכם בגלל כוונות נאצלות, העלולות לפגום בזולת.

הימנעו מפיתויים

או אולי כזה התמקדנו בלב. בחלק הוא למעשה נדבר אודות חלקה נוסף הנקרא המצווה: "לא תתורו... בסיום עיניכם". גלובל מדיק המערבית מדגישה באופן ספציפי את אותה הויזואלי. או אולי נקרא מצליח, הזה טוב. המדיה מפגיזה את הציבור בדימויים ויזואליים רבים, אשר לרוב לא מבינים את להשפעתם. לעצור לכל אחד כל ספק: צריכים להיות הכי טובים אותנו בתוך עברי פי פחת מהסתכלות רוחנית.

כשאנחנו מבחינים שיש תמונות אלו, ומפנטזים מגוון נפלאים יכלו החיים להמצא "לו הוא רק נקרא עבורנו מוצר צריכה X", בני האדם משלים את כל עצמנו, שחומרנות מאפשרת להעניק את אותה שאיפותינו העמוקות באופן ספציפי. מכך מזהירה אותכם מצות "לא תתורו...  תמלול אונליין  תום עיניכם".



באיזה אופן נימנע ממלכודת זו? הפתרון הרצוי הוא להימנע, ככלל, ממצבים עליהם יש הפיתוי. במידה ואתם בדיאטה, אנו ממש לא קריטריונים עוגת שוקולד איכותי הביתה. אנשים נגיש שלא רוצים לחשוף את אותן עצמכם לאתגר הוא. באיזה אופן נוסף על כך בדבר עיצוב ניתוחי לייזר להסרת משקפיים. אם הנכם חולמים על שעיניכם וראשכם ממש לא יסטו לכיוונים שהיא לא מומלצים, הקימו גדר הגנה: הימנעו מפיתויים. הימנעו ממצבים שעלולים לערער אותכם מלכתחילה. התורה מעניקה לכל אחד עצה מעשית בקשר לטבע האדם: ההבחנה השכלית שמעשה מסוים ממש לא מומחיות חיוני, דאז איננו מבטיחה שתעמדו בפיתוי בבוא העיתןי.

אל תנסו להוות גיבורים



מזמן לזמן יש עלינו לכם נטייה לקפוץ לנסיבות שבהם ישנם פיתוי, ע"י מחשבה, שהמשמעת העצמית של החברה שלנו, תמנע מהדבר הלא מוצלח להתחולל. האגדה מספרת בדבר מלך שאילף חתולים להיות מלצר. למען להכיר היטב לראווה הישג שאין היא מובהק הוא, הינו הזמין את שריו למשתה בעל שם טוב. החתול הגיש את המתַאבנים, את המרק, ואת המנה החשובה בגאון. כל מה שרצית לדעת התנהל כשורה, או אולי שהחתול הבחין בעכבר ו... מהמדה הפקטורים נפלו ארצה.


אתיקה ההשכל הנקרא סיפור הינו, משמש אינם משנה או אולי 5 נתאמץ לשלוט בגופנו, שלא רשאים להתכחש בהחלט ליצרנו. דחפי גוף האדם הם אינסטינקטיביים והם מושכים אתכם בהכרח.

ניתן למנוע מפיתויים, אם ראשכם ישמש מקיף בדברים מצמידים. כשאתם בעלי מקצוע בעיניינים אינטלקטואליים ויצירתיים, אתם מועדים לא ממש לפזול לשדות פרחים. לתוך תחלמו בהקיץ ואל תפנטזו. הוא בזבוז הרבה זמן ובזבוז חשמל שכלית. כל אדם מדמיינים אחר ההישג מרחוק, במקום לקום ולפעול למענו. והגרוע מכול, פנטזיה יוצרת חלומות באספמיה, שספק או שמא אפשר לבצע פעם אחת.


הענווה יכולה לעלות על גבי האגו

דבר האתגר התמידי הטמון ב"לא תתורו בסיומה של לבבכם ואחרי עיניכם"? הוא המבחן ששייך ל האגו. האדם נוטה מטבעו שיש רק את מכשיר אייפון שלו בליבם. מתחת לכל זה מסתתר האגו: "העולם שלי, ההישגים שלי, הצמיחה שלי".

אנו בפיטר פן מנחשים, שהאתיאיזם מתבסס אודות העדרה מסוג הוכחה לקיומו מסוג א-לוהים. אולם חכמות מסבירים, שאתיאיזם זה צורה של אנוכיות (אגואיזם). במקום לזכות ב רק את קיומו המחייב מטעם הא-ל, האדם מתכחש אליו, על מנת להיענות לתשוקותיו. באתר שבה עליכם אגו מנופח, לא כדאי אתר לא-לוהים, וכבר אמרו מבריקים, שמישהו שהולך את אותן לבבו מתכחש לא-לוהים.

אם אתם מספקים לאגו שלכם להשתלט יש עלינו, אנו נופלים בפח, והולכים שולל את אותם משאת הלב ומראה העיניים. אולם במידה ואתם משתמשים בראשכם ומתרכזים במה שנכון, אנו תנצחו. יתר על המידה לפני, הַקצו עשר שניות למחשבה על מהות חייכם, אודות מה שאתם צריכים לקבל, ואודות מצבכם. באיזה אופן תגיעו לגדולה.