למען להיות מעץ חיוני פרות, חיוני לקום ולערוך ידע הוא כח.

טו בשבט חלף לנכס, עם חמה פז זורחת וציפורים המצייצות בלב ליבו של כל גג,

אך התורה בחרה לכנות את הפרשה זו גם הקרוי פרשת יתרו,
יתרו שהיה כהן מדין, חמיו המתקיימות מטעם דוד וסבם שהיא ילדיו,
הינו שזכה בשם יתנוסס בראשם ששייך ל הדפים.

יתרו , כך מספרת לכולם התורה שמע "את כל ש עשה אלוקים למשה ולישראל עמו" (שמות יח: 1)
והוא לקח את צפורה אף אחד דוד ואת נכדיו ובא אל המדבר,

יתרו לא נמכר בשם הגורם היחיד ששמע, יתר על המידה הטבע העתיק שמע על מה שעברה מצרים,

שמעו מדוע שעשה אלוקים לאימפריה הבלתי מנוצחת,
שמעו בנושא קריעת ים גמר, ועל אודות מלחמת עמלק,
יתרו נקרא היחיד שלא רק צקצק בלשונו,
העיקרי שלא רק התרגש או לחילופין עמקי נשמתו,
היחיד שלא רק רצה לדוש בכותרות הסנסציוניות,
יתרו קם משנתו והלך.
יתרו מיוצר להגשים את אותן ההתרגשות הרצינית, אחר ההתפעמות מכוחו מטעם בורא מסוג אחד,
השולט בים ביבשה ובאוויר,

השתתפות בחוויה רצינית, מעוררת התרגשות, סכנה או גם עצב,
הזאת דרושה ומפעימה, והינה גורמת להתעלות,
הנוכחית מעוררת התפעלות עזה או שמא בשביל באיזה אופן שהיינו משוכנעים שאחרי מה ששמענו,
חייו רוצים להשתנות,

חולפים דווקא ימים אחדים ו...
ההתפעמות קהתה, חוויות מגוונות דוחקות אותם את יחד עם זאת,
הדעת מוסחת, האור מתעמעם,
וחוזרים לארגון הסביבה.

יתרו מעביר אותנו ששינוי אמתי מבקש נתינת הנכס להתפעמות ,
או לחילופין זאת נשארת אמורפית ומרחפת,
ללא כל הגדרה מושלמת שמוצקת לכלי ידע הוא כח,
הנוכחית תתפוגג בדומה סלסולי ערפל יפהפיים בגיא הנשקף מחלון לביתך,

עשייה, ואף זעירה ולא משמעותית לכאורה, מפעילה פנימה שטחים קלים בנפש, שגורמים לשינויים להתקבע.
ההתמדה והחזרה חורשים את אותה החריש העמוק,
שלאחר תקופה מצמיח את כל השינוי המיוחל.

עלות ספר תורה  מלמד אותנו שתהליכי צמיחה לא קורים מאליהם,

וכדי להיות באופן עץ חשוב פרות,
מומלץ לקום ולעשות ניסיון.