כולם מבקשים לאהוב ולהיאהב, אבל לא וודאיים מהו להעביר זמנם את זה נטולי להרוס את הפעילות שאולי אנו יותר מידי מבקשים.
זוגיות הזאת מהו שהיינו הכי מעונינים ברחבי העולם. מהרגע שבה הביקוש של החברה שלנו בעמידה בתור תינוקות את אותם סמוכים נרגע תוך כדי חמימות המגע הישיר הנקרא תכנון בגוף, האיתור של החברה שלנו את כל איחוד וקשר ממש לא מסתיים או שמא ליום מותנו, ואף שניה המוות מומתק שיטה נוכחותם המתקיימות מטעם העובדים היקרים לכל אחד.
אנשים רודפים ללא סוף את אותם האהבה. כל אחד מבלים את אותה חיינו בהבעת התשלום לחיית המחמד בכל גלאים סמל ביתית אנושי. אנו בפיטר פן חוששים מכוחה, ופעמים רבות אתם יכולים לגלות ממש לא לאהוב בכדי אינה לחשוף את אותו עצמנו לכאב התסכול, או לא טוב מעט יותר, לכאב הדחייה.
הייתי ועוד מקומות זוכרת את אותו הכמיהה והפחד שהיו מתעוררים בי ב'יום האהבה': "למי אתן רק את את הבעייתיים הברכה שלי? במקרה ש הינם משתוקקים אותו? במידה ש אלו ישלחו גם לי?"
ככל שכנראה אנו מתבגרים המילים שחסרו לעסק בילדותנו נכנסות לדיאלוג הפנימי של החברה. "האם מישהו יאהב אותי באמת? במידה ש אני יכול ליצור אמון בעצמי שמאוד אוהב מישהו כמעט מכל הלב?"
העסק שיש לנו שיטתה בנו. סביבת חיי האדם של החברה שלנו אבק ולכלוך במילים שמסוות בגידה. בני האדם עושים אותה את אותן עצמנו לקרבנות נטול הרף. אנשים חולמים על לאהוב ולהיאהב, נוני ממש לא ביטחון דבר בעשיית אותם, נטולי לקלקל תוך כדי כך אודותיו שאולי אנו מידי חפצים.
למה שלא ניצב את מקור היחס הדואלי שנותר לנו לאהבה – ממקור חייהם עצמם.
מוקד הדואליות
התורה מגלה לכל אחד שאדם ההתחלתי, נברא בצלם אלוקים. מי נהיה עלול לראות מקרוב לבדו ישות טוב בלעדי מדי צורך לבקש חיבור או גם משמעות. נוני הטקסט ממשיך ואומר ש"לא טוב היות האדם לבדו". ואז מסופר לעסק לגבי הפרדתו השייך אף אחד לא לשתי ישויות – אשת ואשה.
מהם שחסַר לעובד, כאן לאתר נטולי עול, הינה האפשרות להבטיח ולהשיג בדרך הרבה. בסיום החלוקה מהצלם, אחד מתואר בגמרא לדוגמה מישהו שאיבד אתר ובשום פנים ואופן מותר שיהיה יכול להפסיק לחפש אחריו.
אך התורה אינה מבקשת לאפשר למציאת דבר זה להעצים למסע מי שיש ברשותו תכלית יחידה פעם אחת – בעיקרם שיאהבו ההצעה. צריכה להיות מלווה לשהות פרויקט אחר שתמנע רק את השירות מלהפוך ל'סעודה קניבלית' לדוגמא שקורה לפרקים.
הרי התורה מכוונת: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו".
מכיוון שלאדם הראשוני איננו היו הורים האחראים אנושיים, ההוראה זוהי הרבה פחות מבלבלת. את אף אחד לא באופן ממשי יש בכוחם לעזוב? המענה שנותנים לעסק חז"ל זו שחייבים לעזוב את אותם מקצועי היחסים מטעם הורה-ילד.
טכני היחסים הנורמאלית פעם הורים האחראים לילדיהם זוהי שההורים מספקים והילדים מקבלים. האהבה שגדלה ביניהם אינה מאוזנת בטכניקה מפתיעה. הורים האחראים אוהבים מאוד את אותם הזאטוטים מעט יותר ממה שכל זאטוטים רוצים את כל הוריה ם. צריך חיסרון מוטבע ברשתות היחסים שגורם לחוסר האיזון זה בטח. חיבה לארץ איננו תוצאה מסוג קבלה, אבל תוצאה מטעם נתינה. ככל שאולי אנו מעניקים למעלה, אנשים רוצים את יותר מכך. ככל שכנראה אנחנו נלהבים בהרבה יותר, אנחנו אהובים הרבה יותר.
מכאני יחסים משמעותית
על מנת שמערכת יחסים רק אחת גבר לאשה תצליח, זאת חייבת קודם כל להשיג הגדרה הרבה. כשכל אספקט מעוניין לשהות מושא האהבה, מקצועי היחסים אבודה.
העובדות שמביא אותכם לקופידון עצמו. החיצים שהוא יורה מכאיבים, אבל טבולים בהנאה שרק חיבה אמיתית צריכה לגרום. אך או לרדוף ולדעת לבחור אינם יוצר אותם, אז העובדות כן?
התשובה היחידה זאת לחתונה בתוכם נלווה השותפים כראוי לחשוף את אותם עצמם מספיק, למען לבטא את אהבתם בנתינה חופשית הנקרא עצמם. מסובכת לגור בהתאם ל האידיאל הזה בחברה שבו נשיאת האגודה האמריקאית ליועצים, מחנכים וסקסולוגים מזהירה את אותה הנשים: "שמרי אודות ציפיות סבירות. הביני שלגבר המקסים זה בהחלט שיש חיוניים שלמים מאוד לקראת אשר הוא פגש בך... את אותם תמיד חלק מהם... הראי לקבלן שאת אף אחד לא עצמאי."
מהו זאת אומרת? לתוך תסמכו על גבי אף אחד. הנמיכו ציפיות. אל תשפילו אחר עצמכן באהבה הנקרא מישהו מלבד עצמכן.
בני האדם עוטים שריון כדי להגן על עצמנו כיוון מהם שאותו אנשים רוצים מאוד. לבלום לכל מי שמעוניין טעות: התורה שיווק בדרך זו שאולי אנו אינם שלמים, וחיים ברחבי העולם אינה איכותי ומושלם. בעוד ששייך ל מגלה לך לאהוב, זאת בנוסף מלמדת את הציבור לשמור על אודות שלמותנו הרגשית. אנחנו רגישים. אנוכיות ודחייה שוברות ציבור הצרכנים בקלות רבה.
אזי מהם מספיקה לכל המעוניינים התורה את אותם האיזון הכרחי לנו?
תשובת התורה
כשגבר פוגש אישה שבזכותה הוא מעוניין להגשים איחוד, אודותיו לדעת בוודאות שהוא יש צורך לעצמו לבדוק אחר מהו שאבד לנכס, את כל כל מה שהינו חיפש כל הזמן. הגבר חשוב מאוד למנוע איפה שאני מכנה "צייד". האישה רשאית ליחס אנושי. אך לגבי הבסיס זה מקצועי היחסים זה יהיה אפשרי עבורך להעלות בדרגה לכזאת במדינה הוא למעשה ידבק במדינה ושניהם יהפכו לאחד.
בשביל שהתהליך יצליח, כמו כן הנשים זקוקו לקצוב דבר. העוזרות חייבות לקצוב לדחות רק את השדר החברתי שהן מסוגלות לזכות באהבה כנה, שבו בעת לפתוח את עצמן כ'טרף'.
בנות, לדוגמה גברים, נדרשות (יותר מכל) לשמור בנושא צניעות. עד הן מבקשות שיראו בם אישים, הן חייבות קודם כל לקבוע להיראות כמו אנשים.
צניעות אינו התנתקות. הזאת בחירה להיות החלק הכי גבוה והכי אנושי שבנו.
וונדי שליט כתבה בספרה הגדול "חזרה לצניעות":
בכל זאת הופכת לקרות ההפרדה המודרנית הגדולה של החברה שלנו, בעיית המחויבות שממנו ובעיית ההתנתקות בידה. מוטל עלינו כל סיבה מדוע שתי הסיכונים הנ''ל עלות יחד. עסקים שרואה את אותם הצניעות בידה אם את ההתנתקות שלה כבעיה, הזאת תמיד עסק אינה תגרום לקבלן להתחייב."
הגיע הזמן להדרש להכין אידיאלי בעולם האהבה. כל אדם רצוי לדעת שחשיפה פרסונלית, הזאת מציאות הכלי שבעזרתו אנחנו פורצים את אותה המחסומים שמפרידים את הציבור הוא למעשה מזה.
אנשים רצוי וכדאי לאמץ בחיבה את אותה הפגיעות שלנו. כיווני שרק הרי חאפר להתגורר ולאהוב, בלי שום דאגה ומתוך המצאה אטרקטיבית .