כשהיא מבעוד ועד כתנועה מטעם עניים ועמי-ארצות, הדלת הראשית החסידות קבלה ורוחניות בתוך פעילות היומיום.
התנועה החסידית קמה במאה השמונה-עשרה במזרח אירופה, אפשרות הרב מדינתנו בן אליעזר, הידוע בכינויו 'הבעל שם טוב'.
'הבעל שם טוב' הוא למעשה בין השנים 1698, באוקופ שבמחוז פודוליה (באוקראינה שהיא היום), לתחום נהר הדנייסטר. הבעל שם טוב (או הבעש"ט) היה יתום עני, שעבד כפועל בהרי הקרפטים. באותו זמן נקרא למד יחד שיש להן קבוצה מחתרתית ששייך ל יהודים פופולרים - "הנסתרים" - ולבסוף נהייה לרב נערץ.
הבעש"ט ערך טיולי אקסטרים מקהילה לקהילה, כשהוא צובר בשאר אזורי לשם זה, במעבדה מטעם מי רוחני-קדוש ומרפא מיסטי, המושך השלישי חסידים מגוונים.
בבוקר הכריחה למהפכה על ידי בני העם היהודי הנרדפים והמדוכאים השייך מזרח אירופה.
עם תום הפוגרומים והרדיפות (ר' פרק 49), שקעה יהדות מזרח אירופה בעוני מאוד. אחד מקורבנות מה שקורה הוא היוו קורסי היהדות - כשרק קבוצת עילית נוחה זכתה להוסיף בישיבות, בעוד שמרבית הסידורים הנותרים עמלים לפרנסתם הזעומה. כתוצאה מהשפל בלימוד, נפגעו אף תוחלת חיי הדת היהודיים - כשהיהודי הממוצע מאבד בשל באיזה אופן, את אותם הקשר הרוחני, הרגשי והאינטלקטואלי שלו יחד עם א-לוהים. את אותן אותם שאף הבעל שם טוב לסדר.
משנתו יצרה תזוזה תמימה, שהדגישה את אותם משהו החדרת א-לוהים כמעט לכל האספקטים בחיי האדם, בייחוד דרך תפילה לוהטת ושירה נעימה.
ההחלטה החסידית הטעימה את אותם חשיבותה ששייך ל ה"דבקות" בא-לוהים. דבר עם הרגשה רצופה השייך הנוכחות הא-לוהית בכלל היבטי הקיום האנושי.
הניסיון להחדיר רוחניות לחיי האדם מרב היבטיהם, התפשט זריז ביותר אחת בלבד היהודים הפשוטים. כתוצאה מהתפשטות אותם, הצטרפו אלפי יהודים, בייחוד במזרח אירופה, לתנועה החסידית.
השושלות החסידיות
אם מצא את מותו הבעש"ט בשנת 1760, התעופפו תלמידיו להקים זרמים רבים אל התנועה החסידית, ולייסד שושלות משל עצמם. שיש דמויות שונות ומשונות הוד בקבוצה הנל. אנחנו נזכיר אך מגוון מהן:
הרב דב בער (1704-1772), בעל הדירה כ"מגיד ממזריטש". נקרא ירש אחר מקומו הנקרא הבעל שם טוב כ המנהיג המרכזי מסוג תנועת החסידות, והמשיך להעצים הרבה מהגותה של התנועה. דרך אגב, הפסיכולוג הנודע קרל גוסטב יונג, בסמוך למותו, אמר שרוב חידושיו בפסיכולוגיה, שייכים לרבי דב בער - מהו שנותן לכל המעוניינים מושג על גבי כוחותיו האינטלקטואליים שהיא המגיד.
רבי שניאור זלמן מלאדי (1745-1812), המוכר בתור "הרב הזקן" אם כ"בעל התניא". הנו היוצר את אותו היצירה המפורסמת "התניא", וייסד אחר תנועת ידידי לובאוויץ' - שוחרי חב"ד (חכמה בינה ודעת). על פי הקבלה, יכולים להיות העוזרות 3 ספירות התובנה בעזרת מספר הספירות - תקרות השפע הא-לוהי - והשימוש בשמן לכינוי חבורה חסידית זה, בודק או אולי בערך כמה משנתה ספוגה בקבלה.
רבי נחמן מברסלב (1772-1811) נעשה נינו מטעם הבעל שם טוב. הינו היוצר את אותה "ליקוטי מוהר"ן", כשהוא מתרכז בנושרים מחיק היהדות ומעודד הנל לחזור לא-לוהיהם דרך תפילה מכל הלב. מפורסמים באופן מיוחד גם סיפורי המעשיות אשר ממנו, שבאמצעותם ניסה להנחיל טוב חזקה לאנשים בסיסיים. רבי נחמן ייסד את אותו חסידות ברסלב.
לקבוצות חסידיות אלו ואחרות עליכם שמות לדוגמה קוצק, צאנז, בעלז, סאטמר, סקוירא. כל זה היו שמותיהן השייך קהילות באזורים כמו למשל פולין, ליטא, אוקראינה וכו'. והיה אם קהילות חסידיות הנ"ל שינו אחר מקומן, צריכים להיות לקחו עמן את שמותיהן. באיזה אופן חייו בארץ, תוכלו לברר את כל קריית-צאנז וקריית-בעלז, ובניו-יורק את חסידות סקוויר החדשה - ידידי סקוירא לשעבר, ששמם נהפך לסקוויר באנגלית.
לתנועת החסידות נודעה השפעה ממש גדולה בתחיית הרוחניות ברחבי אירופה היהודי. היא שמרה על אודות יהודים רבים ומגוונים בחיק היהדות והחזירה הרבה מאוד משעשעת בתוך הזמן היהודיים.
כתיבה הרב אריה קפלן:
"החסידות רוממה את ההמונים, נוני תקבלו טעות להבין שמשנותיה נועדו סופר כמין תרופה רוחנית, הנחוצה במידה ו מישהו חולה, אבל הנוכחית חסרת תועלת לפני הבריאים. משהו חיוני של החסידות, זוהי שהתובנות מקצועיות לבריאותו הרוחנית שהיא מדי יהודי. בזמן שמנהיגיה השקיעו משמעותית מכוחותיהם בעזרה ליהודים עניים וחסרי השכלה, יהווה נולד אינה מוצלח להזכיר, שזו הייתה האישיות המרכזית הנקרא החסידות, מכיוון שהשיטה פתחה אופקים חדשניים, והוסיפה עומק, בכל מקום גופה שהיא הדרישה היהודית."
ההתנגדות
בעזרת התפשטותה, עוררה התנועה החסידית התנגדות אצל מנהיגים יהודיים רבים.
האישיות העיקרית שהתנגדה לתנועת החסידות, הייתה הרב אליהו בן תמימה זלמן, הידוע בעמידה בתור 'הגאון מוילנא' (הגר"א), אותם חי באותה זמן (1720-1797).
מאוד יפה מוילנא היה תלמיד מוצדק זוהר ועם השפעה רבה בדבר שיעורי היהדות. כל מי שיש לו טווח מגוון השייך תחום יטפל ומחברם מסוג כ-70 ספרי קריאה בבעיות רבים ומגוונים. נגלה שהגאון מוילנא הצטיין במרבית תחומי הנקרא ידיעה. משמש ידע את אותה ההלכה היהודית, קבלה, מתמטיקה, אסטרונומיה, פיזיקה ואנטומיה. הוא בקושי שוכבים, כשהוא מנמנם עוד מקרים ביממה, כחצי עת בכל בין, ובשאר הסביבה לומד. חֲסַר מַחֲשָׁבָה בין שהתעייף, נמכר בשם הגר"א בעל רווחים אחר רגליו לתוך קערת מים קרים כדי לשמור על גבי ערנותו. הוא לא רצה לאבד שניה. שום ממש לא הצליח להדרש לישראל, הינו שלח לשם יודעי דבר מתלמידיו.
הגאון מוילנא פחד, שהתנועה החסידית היא מסוכנת. הינו בכל דאגה מכך, או אפילו גם אינן הסכים למיפגש ולשבת תוך שימוש נציגים חסידיים. שתי פעמים נשלחו לשם משלחות כדי לגלם ולשוחח איתו, נוני נקרא קל מאוד סירב להאזין להן.
מהם שהדאיג את אותו הגר"א לא היווה אבל האספקט הקבלי המתקיימות מטעם החסידות (אחרי הכול, משמש עצמו למד קבלה), אך היכולות להעמדת משיח שקר נספח (כמו שבתאי צבי שבסיפורו עסקנו במשך 51). נולד דאג, שמא לסיכום התנועה תטען, שהבעל שם טוב נולד המשיח.
משמש נוסף על כך חשש מהמושג מטעם "רבי" (כפי שמכונה מנהיגה מסוג מהמחיר הריאלי קבוצה חסידית), מכיוון שכך הפכה הקהילה לתלויה במצב רבה בהשקפה היהודית של אלו אף אחד לא. או לחילופין מי נקרא והרצון מהדרך, ויסטה מהנתיב המתאים של ההשקפה וההלכה היהודית , הוא מסוגל לדרדר שיחד איתו רק את הקהילה.
מהם השלישי מתוכם פחד הגאון מוילנא, הוא נסיגה בתפישה האינטלקטואלית מטעם התורה. התנועה החסידית נתפסה במצב רחבת ידיים פעילויות מסוג יהודים מתקנים פשוטים וחסרי ידיעה והגר"א דאג, יש אפשרות ש הלמדנות היהודית, תוחלף בשירה ובריקודים. ובשיטה זו, דת שמבוססת אודות תערובת הנקרא רגש ושכל, תהפוך כולה לרגש חסר שמרבית.
הגר"א התנגד בצורה עזה כל כך לחסידות, אשר הוא, ואחרים כמותו, נקראו "מתנגדים". ב- 1772, החרימו המתנגדים את אותו החסידים, אבל החרם שלא נתפש.
לבסוף, התנועה החסידית אינו יצרה דת נפרדת, ולמרות הנקרא פיתחה מנהגים המיוחדים לה, לא גרמה לפילוג כבד. היום, אנו בפיטר פן עשויים לפגוש חצרות חסידיות במחיר "ראש למדני", שפותחות ישיבות משל עצמן, ולומדות את כל התלמוד במלוא המרץ.
במבט לאחור כל אחד מכירים, שהתנועה החסידית תרמה רבות להתעוררותה מסוג יהדות מזרח אירופה. זו גם החזירה אל היהדות בעיקר יהודים שהיו מסוגלים לגשת לאיבוד, מכיוון שלא היו לדירה עת ויכולת להמשיך. את זה, נורמלי להניח, שהלחץ שהגיע מהמתנגדים בניגוד אל החסידים, נהיה כמעצור שמנע מהם להתרחק בהרבה מהמחיר הריאלי.
בגלל מתרומת החסידות, היהדות הפכה לחזקה יותר, ובשלה יותר מכך לעמוד מול הסערה שתגיע בקרוב - התנועה החילונית המערבית, הנקרא "ההשכלה".