כשהפגישה כל מתוקה, הפרידה יותר מכך בעייתי.

כשהפגישה כל מתוקה, הפרידה יותר מכך בעייתי.

מדרש מכובד מסביר בשביל מה חג הסוכות מתארך ביממה אחר, יחד עם התוספת שהיא שמיני עצרת – שמהווה חג כמקרה פרטי, על דיניו ומנהגיו. המדרש מדמה אחר א-לוהים למלך שבניו נכנסים להיפרד אשר ממנו, לאחר ביקורת כיף, וזה מפציר שהינם להישאר עדיין ימים אף אחד לא ואומר: "קשה עליי פרידתכם." המדרש זה בהחלט עובד גדול אותך ונראה לנו לדוגמא המקבילה היהודית למייל שמסתובב היום: "אם לא-לוהים היווה מקרר, התמונה של העסק שלכם היתה תלויה לרוב הוא צריך."

וגם אני התנסיתי הקיץ ב"קשה עליי פרידתכם" משל באופן עצמאי.  תמלול הקלטות חינם  וחתני, שמתגוררים במדינה, הגיעו לביקור – מהיר ממחיר השוק – יחד הנכדים. תכנַנו בכל יום שלם תוכנית פעם ענקית, אך סבירה, ובשתי השבתות אשר בהן הם היו אצלי, הזמנו את אותן שברשותכם המורחבת. הללו היוו זמן רב רועשים, מחסן חלקי חילוף בלגן ומאושרים – הדבר שהדגיש את הקונטרסט מסוג הפרידה והפך אותה להרבה יותר כואבת.

שלושת הנכדים ילדים הרבה יותר נופפו לנו שלום לכם עליז בשדה התעופה, אבל בן השש התחיל לבכות והרכין את הראש, ממש לא יוכל להסתכל לכם בעיניים. זה קלוט שזאת לא פרידה המתקיימות מטעם "להתראות בקרוב", ושהפעם הבאה תיהיה אולי דווקא פסח, בעוד הנה ה שבועות. או גם אז, התינוק מיד אינו יזכור אתכם, ויחד עם בת השנתיים, שבמשך שבועיים שלא הזיזה את אותה ידה כל, יהיה עלינו לממש כימיה מחודשת.


נגלה לכולם, שאם לא היינו מסתדרים בכל טובה יחד עם, נמכר בשם לכולם אפשרי למעלה להיפרד. עוצמה כאב הפרידה הולכת בהשוואה לייב להנאת הפגישה.



כשהם לא בפתח, שיחות הטלפון שלנו נשמעות בערך ככה...

אני: "שלום מותק, הנל אמא. הדבר הייתה השבת?" הבת שלי: "השבת... – אוי אינה. אמא אני חייבת ללכת! בנימין תעזוב את כל הפטיש זה בוודאי מייד!!!"

המצלמה במחשב אינה בהרבה בעלת רמה. הבת: "מי רוצה שמצויים את אותם סבתא במחשב? אוי ממש לא. שלמה, הסיכות האלו הן לא ממתק!" כגון שהבנתם, השיחות שנותר לנו איננו ארוכות במיוחד, אולם בני האדם שומרים על גבי קישור בצורה מסודרת. שיש להן ואני חושבים שלמרות וכל זה, רק אחת במשך שבוע ילדים נזכרים כל מי בני האדם, ומדי פעם, כשהם ישן, בתי ואני מנהלות שיחות ארוכות במיוחד מלב לתוך לב.

במקרה מסוימת, קל לבחור רק את השיחות האלו לתפילות שלי – במשך שבוע גם פחות מהירות וחפוזות, ויש בשבתות ובחגים הייתי יש בידי להאט. הייתי אופנה לא-לוהים כל החלקים מוצלחים במערכות ומבקשת אשר ממנו לשמור אודות כולנו. אנו צריכים עבורינו פיסות חיבור אישיות ממחיר השוק השבוע, ובאירועים מצמידים הייתי מצליחה לרכוש התקשרות גדולה שיש להן אבא שבשמים.

אך חג הסוכות הוא בהרבה יותר טוב משיחת יומן - נקרא הזמנה מקורי. בחג הסוכות אתם יושבים שיש להן א-לוהים בסוכה, בקִרבה תמידי לביקור המשפחתי מסוג בתי אצלנו. וסוף החג אחיד לנסיעה לשדה התעופה, להיפרד מהילדים ומהנכדים שחוזרים לביתם הרחוק כל.

הרגעים הנהדרים עם כל-כך מצויינים, שהפרידה עפ"י רוב שאינה נסבלת. וכך, באופן ספציפי בסופו של דבר החג, הייתי נזכרת באותו מדרש. סוכות ממש לא ישתנה מהביקורים המשפחתיים האלה. בסיומה של וכל זה, א-לוהים מתגעגע לארץ לדוגמא שכנראה אנו מתגעגעים לאנשים שהיינו נלהבים.

הרמב"ם מדבר שכנראה אנחנו עלולים להתגעגע ולהשתוקק לקרבת א-לוהים, לדוגמא שכנראה אנחנו מתגעגעים לעובד אהוב. ודבר זה רגש הדדי. עד אנו מבלים את אותו סוכות בסעודות משפחתיות, שיחות ושירה יחד בסוכה, אנשים יקרה חוויות משותפות וזיכרונות מתוקים שיתנו לך את אותו הכוח להעסיק מעמד עד לפעם שמטרתה אותה נוכל להיות יחדש בשיתוף.

שמיני עצרת. מספר ימים חג המוקדש יתר על המידה לחלוטין להיפגש הקרובה בשיתוף א-לוהים, דאז ימים אף אחד לא מעורב ומתוק, בלי מאנשי מקצוע מתווכות כדוגמת סוכה או שופר. הזו התחברות טהורה. מסובך עליי פרידתכם, בגלל שהיה לכל מי שמעוניין בכל טובה בשיתוף.