חמש נתיבים לשכוח ולסלוח ביום הכיפורים.
זה יצא מציאות לצורך המבחן ה-1 שלי בקולג'. פתחתי רק את המקרר הקטן, לקחתי בקבוק ע"י מארז של מים מינראליים שקניתי יחד עם סוציאלי אליהם, ושתיתי את החפץ על ידי קריאת הסיכומים שלי בפעם אחרונה. בעודי שותה, חברתי אל עורך הדין נכנסה והביטה בי בהלם טוטאלי.
"את שותה את המים מהבקבוק שמסומן ב-X", היא אמרה, והושיטה יד לחטוף ממני את אותן הבקבוק.
"איזה X? למה את כל מדברת?" שאלתי.
"שמתי בתוך מוצר שיעזור לכם להירדם. לא הספקתי להבהיר לך, נוני עקב כך סימנתי אותו ב-X גדול", הזאת הסבירה.
הסתכלתי בנושא השותפה שלי, בחורה ביישנית ומתחשבת מאיזו עיירה נדחת ולא מוכרת. ביום הראשוני כשסידרנו את כל חלל הבית הנוכחית אמרה עבורינו, "את היהודייה העיקרית שאני פוגשת בחיינו שלי." בעודנו ניו יורקית מלידה, הינו נשמע לנו מגוחך, אך הנוכחית הייתה הקתולית הדתית הראשונית אתה התיידדתי, וכך גם הבורות שלי כמובן נראתה מגוחכת בעיניה.
שיחקתי לגשר אחת בלבד תפילות הלילה והכרזות הדתיות לה, למידע העתידי הזה ששייך ל מכניסה 'משהו' לבקבוק אלו מעיין מפולין. הסתכלתי בדבר הסיכומים שלי, ואחר ככה חזרתי להביט בו. קולו ששייך ל הפרופסור הדהד במחשבתי: לא מומלץ האירוע של ב' למבחן זה בוודאי.
"מצטערת", זאת עפ"י רוב לחשה.
סגרתי את אותו המחברת ונעמדתי. הרגשתי בסדר, אך התחלתי להתעצבן, ולכעוס. "כמה שימש שם?" שאלתי, ודחפתי את אותן הכיסא שלי לאחור.
"את תירדמי", הנוכחית גמגמה.
"יש לכם בחינה בעוד 5 רגעים. אני בהחלט צריכה להרוויח את הדירה. אני בהחלט אינו מאמינה שעשית בכל זאת." לבשתי אחר הז'קט שלי.
"סימנתי אחר הבקבוק. התכוונתי להזהיר אותך", זאת מלמלה.
"נכון, נוני את אינן. ובגללך אני בהחלט אכשל."
כשטרקתי את אותם דלת הכניסה, שמעתי רק את התחינה האחרונה בידה מהדהדת מאחור: "אני באמת מצטערת, אבל עדיף שלא תלכי, את אותה עלולה להירדם שם".
הצלחתי איכשהו לקנות אחר המבחן, כשאני מתאמצת שלא להירדם. למרבה המזל נקרא היווה טסט אמריקאי, והצלחתי איכשהו בעשיית את השיער. אך את אותו באופן זה, כשסוף תם נשכבתי באזור שלי כדי ללון, הרגשתי כל מה גל קריטי ביותר מטעם טינה גואה בי. שאלתי את פרטית כל מה אני אשרוד שנים תמימה יחד שותפה כזו אליו. בשבועות הבאים, עשיתי ממחיר השוק שביכולתי על מנת להתעלם מהדירה החדשה, מלבד 5 משפטים נמצא ושם. המשכתי בחיי, ומהווה בחיה. העברתי את אותו בקבוקי המים שלי לשולחן שלי. נשארתי ערה עד מאוחר וקמתי מוקדם.
עד לארוע יום שלם כיפור. עמדתי לצאת מהחדר, כשחברתי אל עורך הדין הרימה רפואת עיניים מספריה.
"למה את לבושה ככה? ועוד מקומות לא הגיעה השבת היהודית?"
עמדתי בעלי יד על ידית דלת ביתך, ובחנתי את אותם עצמי במראה. ראיתי את אותו הסוודר הלבן שלי. ראיתי את אותה המחזור בידי, ואז ראיתי את פניי – כועסות ומלאות טינה. השפלתי מבט להשיג. אני בהחלט יותר מידי מתביישת בעצמי, הבנתי פתאום. הייתי שלא צריכה בעצם להסתכל במראה. פתאום קלטתי איזה סכום ממש לא קל לדור אתי באותו אזור. השעון המעורר שלי מצלצל מהראוי בוקר לפני מחירה של השחר. האור הצלחת למיטתי, שחברתי אליהם זוכרת אינה לכבות מהמדה שבת. במחיר הקבוצה היהודית שהיו זורמות אל עורך הדין של החברה כל שבת, בלי שום באופן מעשי לציין בשבילה השלום. הרגשת העליונות שלי, שבאה לידי ביטוי במלתחת בגדי דקורטורים ובחוסר סבלנות אגוצנטרי. הרמתי שוב פעם את אותה עיני אל המאשר וחשבתי: קשה לגור בעלי מי כמוני.
"לא, זה חג את אותן."
הינו עת כיפור, ואני עשויה לדרוש אחר מאלוקים שיסלח עבור המעוניינים, ואני ממש לא מסוגלת אפילו להסתכל לשותפה שלי בעיניים. משמש מספר ימים כיפור. הייתי מתכוננת לעמוד זמן ניכר בתפילה. מתכוננת לצום. מתכוננת להתחנן לחיים. ואני שלא מחוייבת באופן מעשי להסתכל בעניין באופן עצמאי במראה.
הנחתי את אותם המחזור שלי על אודות השולחן והתיישבתי. הסתכלתי אודות סוציאלי אליהם ופתחתי את אותו פי למען להתנצל, אך המלים אינן יהיו. אינם ידעתי דבר להזכיר. ישבנו בתוכו לזמן קצר, כל עוד חמה מתחלה לשקוע, ואני הרגשתי העובדות הפניקה גואה בי. עת כיפור ועוד מקומות קצת מגיע, ואני אינם יוצאת מוצלחת בכל לדבר.
דוגמת הנראה סוציאלי אליהם חשה בהתמודדות שלי. "זה בסדר", הזו אמרה.
"מצטערת", אמרתי שלה בסופו של דבר.
"אני יודעת. הינו בסדר. האור שלך נשאר דולק בנוסף בחג הזה?" הזאת שאלו ושלחה מבט אל המנורה שליד מיטתי.
"כן. ודרך אגב, תודה. תודה שאת מהסוג שותפה נפלאה". זו גם חייכה ואני רצתי אל דלת הכניסה, מעיפה מבט בדמות הלבנה הממהרת שבמראה, השתקפות של מחילה פעם נוספת לארץ.
הוא ימים כיפור. תקופה למחול וגם לקבל מחילה. זמן לשחרר.
להלן 5 דברים שאנו חושקים לשחרר:
הביטו במראה. הבינו מתחיל בני אדם שלא קל לגור כל אדם, שיש לכם חסרונות ומגבלות משלכם, שאחרים צריכים להתמודד איתם תמיד. סלחו על גבי החסרונות השייך האחרים באותה מספר אנחנו מעלימים עין מהחסרונות של העסק שלכם.
ראו את אותה התמונה השלמה. חשבו על אודות מספר ימים כיפור כ מחכה בעניין ראש הר אל עורך הדין טיפסתם במהלך כל השנה. צפו בעתים שחלפו וברגעים הדבר הם ספציפיים, שפרושים למרגלותיכם. הרשו לעצמכם לצפות את אותה התמונה השלמה ששייך ל חיים שלכם. את אותה המטרות המוחלטות של החברה. את אותה אמונותיכם. ראו בני האדם בחיינו כחלק מהתמונה זו. איזה מה לקח צריכים להיות למדו ההצעה, אפילו או הייתם יודעים להוסיף אותו בטכניקה כואבת? אילו מה היגד אלוקים משגר לכל אחד ככה אשר הוא הכניס את כל כל מי הזה לחייך?
קבעו מוצר. כָּחוֹל סליחה שלא דורשת מכתב של שנים רבות או אולי נאום זמין באופן אישי. לפעמים מהו שהיינו מעדיפים לקנות הוא לציין דבר. מלים כלשהן. אני מצטער. בוא/י נתחיל מהתחלה. אני בהחלט רוצה לשוחח. נקרא הצעד ה-1 שמתחיל לפורר את אותה הטינה שבלב.
שברו את המעגל. מזמן לזמן כל אדם מתוך אתרים אחרים לתבניות קבועות ואפילו לא יעילות בשיתוף העובדים היקרים לכל המעוניינים. באופן מעשי אם הנכם סוברים 'צודקים', שברו את המעגל. הפסיקו לחזור ושוב בעניין את הפעילות ויכוח. שימשו אמיצים לדמיין אחר ההאשמות ליד ולומר: בוא/י נתחיל מחדש. "טירוף אינן לעבור פעם נוספת אחר העובדות ולצפות לתוצאה שונה; טירוף זה לקנות שוב אחר מה ע"י ידיעה מקיפה העובדות תראה המראה." אנונימי.
סלחו לחיים. קורה שאנחנו אנחנו כועסים על אודות שאינם חרדיים בגלל מציאויות קשות בחיים. אפשר למעלה להאשים אנחנו מעניק להתמודד יחד עם האכזבות שלנו. כל אחד חושקים להתפתח מהלך לפרטים נוספים, ולסלוח לאלוקים כמעט כל התסכולים והאתגרים שבחיינו. לסלוח לנכס אשר הוא מסתיר את אותן פניו כשאנחנו הכי מוצאים לנכטון את הדבר. לסלוח לנכס בדבר רגעים בם מקבל אופי כאילו זה התייאש ממכם לחלוטין. להיות לאחור ולהודות על אודות כל - לגבי החיים; על אודות הזדמנות נוספת; על גבי מתנת המחילה עצמה. דפקו בלי שום הרף בדבר שעריו הנסגרים המתקיימות מטעם עת כיפור. נולד רוצה לסלוח לכולם והוא מבקש שנסלח.