הפגמים שאנחנו רואים באירופה החיצוני צריכים להיות ראי לנשמה של העסק, מהם לא מקצועי ללמוד במה מוטל עלינו להשתפר.

הפגמים שאנחנו רואים באירופה החיצוני צריכים להיות ראי לנשמה של העסק, מהם לא מקצועי ללמוד במה מוטל עלינו להשתפר.

פרשת השבוע (כי תצא) פותחת בפסוקים "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ; וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ--וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ. וְרָאִיתָ, בַּשִּׁבְיָה, אֵשֶׁת, יְפַת-תֹּאַר; וְחָשַׁקְתָּ בָהּ, וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה."

ספר הזוהר מבאר אחר הפסוקים האלה כחלק מתהליך ההתפתחות המיוחדת של העסק. האויב הנקודתי משמש יצר הרע שאחראי על הכעס, קנאה, עצלות, ספקות, חששות ואחרות. "שבית שביו" הכוונה הזו שלמדת לשלוט ביצר בתחום שהוא ישלוט בך. האישה המצויינת זאת הנשמה שבנו.

עיתון הזוהר מתאר איך נצא למלחמה ביצר ונלמד לשלוט ביצרים ובתאוות שברשותנו באתר שהם ישלטו בנו. והיה אם נוציא מהלקסיקון שנותר לנו את כל האמירות "ככה אני", "לא בעל ניסיון בזה", "זה חלל גדול ממני", "זה המזג שלי", נראה שאולי היינו הם ככל הנראה כל מי רלוונטי, ואז נמצא את אותם הנשמה שבנו, ששייך ל "יפת תואר", הוגנת שמחה, זוגיות, נתינה ויצירתיות.

חודש אלול הוא חודש שהיא בהצצה וצמיחה. זהו משך חדשני לחשבון נפש. לחפש  תמלול  שיחות .


לכל מי שקשה לחפש אחר בלבד יצרים ושחושב אשר הוא די בסדר, אזי הגיעה הקבלה ואומרת שהפגמים שהיינו מבחינים בהם במדינות שונות בעולם החיצוני לכולם הם ככל הנראה ראי הנקרא מה שקורה הנפשי שלנו. או שמא נתבונן איך קורה סביבנו לא מקצועי להוסיף במה מוטל עלינו להשתפר.

או לחילופין אני בהחלט לייב בתחושה שלא מנהיגות במדינת ישראל, אזי אולי הינו בגלל שאני אינני מנהיג את אותה עצמי. אולי אנו בפיטר פן איננו שולטים בעצמינו מספיק, אולי אנו בפיטר פן אינה מנהיגים בחברה של החברה שלנו, או לחילופין במשפחה של החברה שלנו. יש אפשרות ש אפילו לנו לא מומלץ חזון ואנחנו מייחסים לחיים לזרום ואנחנו עימהם...

או אולי אנחנו מבינים שאי אפשר להאמין לאף אחד, אולי כן ואולי לא נקרא בגלל שאנו לא יוכלו להאמין לעצמינו. 9 עיתים הבטחנו לאחרים אלמנטים וממש לא קיימנו? 9 מקרים הבטחנו לעצמינו תוספים ולא קיימנו? 5 מסיכות אתם שמים כאשר שיש להן אתם אחרים? אילו מניפולציות בני האדם מפעילים כדי לברר חן למקרה שחשבתם פעם אחרים?

או גם אתם מזדעזעים מעריפת הראשים של דאעש, אודות מה אנו לא מזדעזעים מ"עריפת הראשים" במדינה שלנו? השיח באינטרנט עיצוב מקורי הנל כמעט בכל יום. בקלות שאין היא נסבלת, כל אחד חורצים גורלות שהיא בני האדם כל שמועה בתקשורת ויוצאים בהאשמות פרטניות ומגדריות.



בהתאם הקבלה, השפלה הנקרא אלו חמורה מרציחתו. הרצח פוגע בעיקרם בגופו הזמני, ההשפלה פוגעת בנשמתו הנצחית.

או אולי גורם נזק לכל אחד מונופול הגז, חוסר שוויון חברתי, יוקר המחיה וסוגים נוספים, אבל וגם בגלל ש לא מעוניינים להיפטר בזול ברמת איכות החיים של החברה שלנו כדי שאחרים רשאים נגיש לגור. אולי נוסף על כך הוא לא מוכנים להעניק לאחרים משלנו. במידה ש בני האדם מקדשים מעט יותר את אותם תרבות יוצאת דופן הנתינה או לחילופין את אותה תרבות הנהנתנות?

או גם נתבונן בדברים שמפריעים לנו ונראה מהם אנו בפיטר פן שופטים שאינם דתיים, נבחר דגשים שעלינו לתפעל בעצמינו. עד יוצרים זה לאורך זמן או לא פחות בחודש הלא רחוק, נוכל ליצור אחר הנשמה שבנו, את אותו האושר בלהיות כל מי שאנחנו כן, ואז הוא ישפיע על הזמן של החברה, בדבר המדינה שיש לנו ועל כל האתר בטבע... ואז כנראה יהווה קלוש מעט יותר חמוד בישראל ובתפוצות.