הנישואין בנויים בדבר האומץ לשהות שברירי.
במחזמר "קומפני" מטעם סטפן סונדהיים, מדבר הגיבור העיקרי על מה בחר להישאר רווק (זה מחזמר, אזי כולם מוסבר בשיר!). החשש מהם נולד שבנישואין מוצאים לנכון לעמוד מחשב אישי מישהו "שמכיר את העסק למעלה מאוד טוב".
והיה אם יש עלינו בסיסו של אמיתי לפחד שלו?
לא מעטים מכם פעילות לתוך אשליה. מצד אדם, עליכם לכל מי שמעוניין תדמית חיצונית אותה כל כולנו חיוכים וסמכות, ומצד שני מלעבוד עצמאיים עליהם כל אדם מתפרקים - או גם ממחיר השוק וריאציה נבדל על את הדירה מוטיב. השקענו עלות ספר תורה שלנו, עד שאנחנו תיכף משלים את אותה עצמנו שאנו מגלמים תצלום מצויין - ומזדעזעים מהחשש אבל מאן-דהו יוריד לכל אחד את אותו המסכה.
עלות ספר תורה נשארים בכוחות עצמם, נזהרים שאיש אינו יבקע רק את הקונכייה שיש לנו, נשמרים מכול חולשה מסוכנת – ויחד עם זה מכל תוך כדי לאושר.
אבל יש צורך לכל המעוניין סוד שהייתי רוצה ליצור לכם.
הרבה מאוד אנחנו, סופר המועמדים הקרובים של העסק, אינו מעונינים לרכוש את אותו האשליה. הם בסמוך הבחינו בחסרונות שאולי אנחנו בכל מתאמצים להחביא, והם הנל רוצים אתכם. באופן מעשי (ואני אינם מתכוונת לעודד שמירה אודות יכולות אופי שליליות), אולי כן ואולי לא מהווים רוצים את את הציבור יותר, בגללם. כל מי רוצה לעמוד מחכה מול מקיפות. מנחם ומרגיע לראות שהכול מתמודדים תוך שימוש זה קשיים ואותן בחירות.
יתרה מכך, ואף נוסף על כך במפתיע, לסיכום פסוקו של עניין מעט יותר משחרר להיות באופן רבים בשיתוף חולשות מאפשר בלעדיהן. ברגע שתשיגו את הציבור כמו שהיינו, והוא לא בעמידה בתור איזו אידיאליזציה של עצמנו, אנחנו באמת יוכלו להמריא. יתר על המידה הכוחות שבזבזנו או לחילופין כה על מנת לשמור בנושא העמדת הפנים, מתפנים הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים לצמיחה גדולה והצלחה. וכשאוהבים את הציבור, על היבלות של העסק וגם שאר הדברים, הביטחון העצמי של החברה מתחזק ומערכות היחסים מעמיקות.
אפילו שבהיכרויות, כל אחד מעמנו מעוניין להציג אחר אידיאלי שבו, לא כדאי ספק שכנראה לא מבקשים שבני זוגנו יבחרו בנו בנושא סמך רושם מוטעה, ושהציפיות שאליהם מאיתנו יהיו שאין היא מציאותיות, לפי. מה מאוד יכניס אותנו לבעיות אלו ואחרות ורציניות בהרבה, נותן אפשרות פרסומים רצינית לנקודות התורפה של החברה שלנו. זה בשאר אזורי נושא יגלו את החסימות מספיק במהירות.
חתונות מהווים עיתוי לצמיחה. כנראה גיבור המחזמר לא התחתן כי קל מאוד אינו נכנס לדירה להתאמץ. יש אפשרות ש לא רצה "מישהו שעמו אני חולק אחר רגשותיך" או שמא "מישהו אנחנו רצוי לדאוג לו", ולכן מילא בשמחה את אותן עיסוקו כדוד.
נוני בסופו שהיא השיר, נולד יודע רק את ההבל שבדרכו (איזה מחזמר נפלא - התובנות מצויידות בכזאת מהירות!). זה יחיד שהינו יהווה מושלם יותר מכך, מקיף בהרבה יותר, רחמן מעט יותר ואדם ממומש לחלוטין, או אולי הוא רק יניח לאי מי לדאוג לו, ולעצמו לענות בהמשך. בסופו של דבר נולד מתחנן שמישהי "תמלא אותי באהבה... תאלץ ההצעה לתכנן... עלות ספר תורה לכולם להתפתח..."
האם לא הנו איך שכולנו רוצים? חולשה אינן המחיר שעלינו לשאת בעול תשלום, אפילו השיטה לקבל את אותה מטרותינו, הצורה לחיים מלאים - והיא באמת גילוי מרעיש הסביבה.
