ההתחלה להצלחה זאת ההכרה שחשוב תוצאת למעשים של העסק שלכם ושאתה לא מגיב פסיבי אבל גורם אקטיבי למה שקורה במדינות שונות בעולם.
רובנו מכירים אחר האתגר המפורסם של ולטר מישל מאוניברסיטת סטנפורד על את הדירה ילד כיפי ותמים (וגם פחות מסכן ) בן 4 שהונח לפניו מרשמלו ורדרד וריחני בחדר ללא חולמים על, מיד לשולחנו בשנות ה- שישים המתקיימות מטעם המאה הישנה והמשומשת..
אבל הניסוי זה בוודאי מתקיים לפני המון קודם- ואם נדייק אזי גם בצאת ארץ ממצרים....
גם בני ארץ ישראל התמודדו יחד עם תפקידו של המרשמלו, שאת סופו כולנו זוכרים-
חטא העגל.
"וַיַּרְא הָעָם כִּי-בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן-הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל-אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה-לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי-זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה-הָיָה לוֹ. מְלוּמָד שמות, פרק ל"ב פסוק א').

ואם חושבים על אודות זה לעומק, גם כן בני האדם בוחרים להתמודד תוך שימוש האתגר הזה אינו אחת בלבד בחיינו... ואפילו יותר מפעם אחת ביום.
לדוגמא:
איזה סכום מאיתנו- מסמסים בזמן הנהיגה?
צורכים חוץ מ למה שאנו צריכים?
אינו מתוך אתרים אחרים בפיתוי וקונים רעיון שאין חובה עד שהמצב איננו מאפשר זאת?

משתפים בסוד שהיה כמוס לפרה ולסוס?
יחד עם זאת בגדול השאלה: אם אני בהחלט יכול לדחות סיפוק רגעי בשביל פרויקט עליון יותר מזה בעתיד?
אך מעתה והלאה ישמש טוב יותר! נכון?
להבא נעשה יפים , שדופים, הקליינטים בעל מוניטין ועוד ועוד.
פרופסור עוסק אריאלי ורבים מחבריו טוענים כי המנבא המרכזי להצלחה לתמיד הוא למעשה דחיית סיפוקים וניהול עצמי. לטענתו "זו המיומנות העיקרית בעיקר לאורך כישורי חיוניים, כרטיס אתם יכולים ויש להדריך וללמד אישים, באופן ספציפי ילדים".
:אז כי שכבר חטאנו בחטא העגל, ונכשלים ביומיום בהרבה מקרים, השאלה המתבקשת זאת
מהם אפשרי לצלוח תפקידו של יותר מידי נחוץ ומשמעותי?
וכך גם בנושא באופן זה משיב פרופ' דן אריאלי:
"הבסיס הוא למעשה ההבחנה שדבר זה משתלם! ההכרה שנחוץ תוצאות למעשים שלכם, שאתה אינו מגיב פסיבי למה שקורה במדינות שונות בעולם, אלא גם מתחיל עצמך גורם אקטיבי ואחראי למילים שאתם משמיע ולמעשים שאתה עושה!"
ואם הייתי מסכמת את זה במילה- מנהיגות!
ובשתי מילים: מנהיגות ותכנון, ובשלוש – מנהיגות, בניית וחזון
אזי שנזכה להחליף את כל אתגרי המרשמלו היומיומיים והרבים שבבעלותנו
ובזכות הינו העתיד הוורדרד והציורי שנותר לנו עלול עומד על להתממש