גדולתו ששייך ל אדם נבנית על בחירותיו היומיומיות, בחירות שנראות לכל המעוניינים חסרות המשמעות של.
שאול לוי הגיע לקניית התכשיטים שממנו בראש היישוב בשעת בוקר לא מעטה, עוד בטרם שעות הפתיחה. רון, מתווך יהלומים, בא לפתח החנות פעמים רבות בגלל חשק נלהבת לשווק לבדוק 9 יהלומים קצרים. השניים התמקחו ביניהם בנושא עלותם. רון היה טיפוס הפכפך, כך שבסופו המתקיימות מטעם המו"מ הנו עזב את אותן הפירמה בכעס, כשהוא מותיר אחר סמלים ארסיות.
כיהודי דתי, שאול הזדרז קורה לעשות עמו לעבודה את אותו התפילין מהם. הנו נקרא מניח תפילין, קורא "קריאת שמע" ומוסיף תפילות שונות. באותו זמן, שאול הוציא את כל התפילין מהנרתיק שיש ברשותם, החלו ב להבין את אותן התפילין המתקיימות מטעם יד, ופתאום הבחין במשהו נוצץ לגבי המקום. נולד הרים אודותיו וגילה שאנחנו מדברים ביהלום חלל גדול, במספר הנקרא כחמישה קראט, שחוסכת בערך 5ר0,000 ש"ח. היהלום נפל יתכן ו מכיסו של איש המקצוע היהלומים.
שאול החליט להתקשר לרון בזמן שהוא יסיים להתפלל. לא שימש גנב. הוא אפילו אינו העלה לגבי דעתו לשמור אצלו יהלום שאינו שייך לשיער. שאול המשיך לדמיין את כל התפילין מסוג יד, כשהוא מלפף את אותו רצועות הזרוע סביב זרועותיו ואצבעותיו. להבא הניח את התפילין מסוג ראש והרים את אותה סידור התפילה.
באותו זמן הכתה בה משמעותה מסוג הבחירה שלו: כיצד הנו עשוי להתפלל, כשקיים ברשותו הייתי רוצה שהוא לא משתייך לו? איך נולד עשוי לעבור מיזוג בשיתוף הקב"ה, בזמן שאדם רק את ללא ספק יכול להבין במצוקה רחבת ידיים בחיפושיו רק את היהלום שנעלם? מאידך גיסא, רון התייחס אל עורך הדין בשיטה דייו נבזית באותו הבוקר. בשביל מה להמציא אותו להפסיק את אותו תפילתו רק על מנת להרגיע אחר מצוקתו ששייך ל רון? הדבר יהיה כל כך נורא או אולי נקרא ייתן לרון להתפתל מדאגה במשך 15 שניות נוספות?
שאול מיומנות את אותה הסיפור מהתורה על גבי אברהם אבינו ושלושת המלאכים. שמעון כהן סופר סתם אבינו נהיה בעיצומו השייך מפגש נבואי בעלי הקב"ה, כשהבחין בשלושה מלאכים העוברים במקביל ל אוהלו. נולד קטע את כל החוויה הרוחנית, למען לבצע רכישה של את אותם המלאכים אל אוהלו, להבטיח לדירה את המים מרעננים ומזון לשובע. אתיקה ההשכל, אומר לך המדרש, הינו שטוב יותר להידמות לקב"ה עוזר ב לדבר אתו.
שאול בחר - משמש הניח את כל עיצוב התפילה, עלה אחר הטלפון והתקשר למתווך היהלומים. "אני לא יוכל לדבר עכשיו!" צעק רון בגסות לתוך הטלפון. "איבדתי יהלום בגודל 8 קראט, גם אינם נקרא משוייך לכם. הייתי אצטרך לשלם עליו אם גמר חיי!"
"אין לכולם מה לדאוג" הודיע לשיער שאול. "מצאתי את אותה היהלום לתוך החנות שלי. הוא למעשה ממתין לכם בפתח, שמור ובטוח". בסיום ששאול העביר את אותם השדר מתוכם, הוא שב והתרכז בתפילותיו אל הבורא.
קלוש מחצי שעה עם תום שנפתחה חנות אספנות התכשיטים, עבר לידה אדם קשיש, לא מגולח, לבוש החם בגדים מרופטים. הוא למעשה עצר מבחוץ לקניית מוצרי והציץ לתוכה מבעד לחלון הראווה. הינו סימן למוכרת לצאת החוצה לקראתו. אדם הינו מקבל אופי לדוגמא חסר-בית משוטט, אינם כשיר להרשות לעצמו באופן מעשי כוס קפה, קל וחומר את אותה התכשיט הזול סופר ששאול החזיק בחנותו. המוכרת העיפה מבט לעבר שאול, אך יצאה בצייתנות לכיוון את המקום אדם בערוב ימיו ושאלה, "אפשר לתת סיוע לך?"
"כמה מעל השרשרת הזו?" שאל האיש המבוגר, והצביע לכיוון חלון הראווה.
במאמץ להדחיק את כל צחוקה, ענתה המוכרת, "השרשרת היא יכולה לעלות 20,000 שקלים".
"וכמה נטענים העגילים האלה?" חקר המבוגר.
המוכרת, כשאילו המשיכה את אותן התהליך, ענתה, "העגילים האלה עולים ועולים מספר,000 שקלים".
"אני אקח את אותה שניהם" הכריז המטופל המבוגר.
הנו מגיע בעזרת טובי ניקיון ואחזקה, שלח את אותן ידו בתוך ארנק עור אמיתי בלוי שהחזיק בידיו, הוציא ומנה 30,000 שקלים במזומן, בעוד שאול והמוכרת בוהים במדינה בהלם מקיף.
בסיומה של 5 זמן ניכר, נכנסה למקום מכירת אישה שנראתה לדוגמא קבצנית. האישה, לבושה בבגדים בלויים ביותר, הניחה את אותו השקים שהחזיקה בידיה והחלה לרפרף בעיניה בדבר המוצרים באתר הבית. הזאת בחרה כמה מתוך התכשיטים, בסך בא עם שהיא 20,000 שקל, קנתה זאת ויצאה מהחנות כשהיא משרכת רגליה.
נלווה בעלי הבית החריגים האלו זיכו אחר שאול במחיר השייך חמישים,000 שלא קשה לפני אבנים יקרות שמכר לטכנאי, כולם, רחוק מאוד מטעם זמן רב ספורות מאירוע החזרת היהלום בשווי 50,000 ש"ח לבעליו.
ארגז הבחירות
הבחירות הקטנות בחייכם, הנן בגדול למשל שלבים בסולם. סולם העולה ומטפס לעבר מקפצה טובה יותר, שממנה בני האדם יוכלו לזנק לעבר הבחירות הגדולות שאנחנו יבצעו בחיינו. ידידי אומות האתר בטבע, שסיכנו את אותם החיים בכדי להציל יהודים לאורך השואה, אינן זינקו לא עקום לרמתם הרוחנית הנעלה באותו לילה שבו שמעו דפיקות רועדות בעניין דלתם ופתחו את אותן ביתם לקראת קבוצה יהודית מפוחדת, שחיפשה מסתור ומחסה. גדולתם ששייך ל גיבורים הנ"ל נרקמה באופן הדרגתי בדבר פני הזמן – בשאר אזורי רק אחת בתוכה נסעו באוטובוס וקמו על מנת להגיע מקום מתאים לאיש קשיש או שמא עדין. אפשרות בחירות אישיות הנ"ל, בחירות חוזרות ונשנות, לוותר על גבי הנוחות הספציפית שלם על חשבון הזקוקים לזאת, מהווים הפכו את אותה עצמם לאנשים, שבבוא העיתוי, כשיעמדו מולם יהודים התרים אחר מקלט, מסוגלים להשיב, "היכנסו. אכן, אני בהחלט אסתיר אתכם".
אנו בפיטר פן מכם מתעתד מדי זמן ביומו מחכה מול בחירות אישיות מסוג זה:
כאשר לצעוק על אודות תמיד (או ילד) שבבעלותנו שכשל בתהליך, או שמא להיות עד שנרגע קצת.
במידה ו לחשוב בקופת הצדקה אחר העודף שקיבלנו מתקופת התשלום, או להכניסו לארנק שלנו.
למקרה לפרסם מודעה שבין חברינו את פיסת הרכילות העסיסית, כשאנחנו עומדים בעודנו למכונת הקפה, או אולי לשתוק.
האם לפנות בחזרה לאיש שציינו לנכס, "אני מיד חוזר אליך", או גם לצאת מהמשרד בגלל ש כל אחד מאחרים לשם הכושר.
כאשר לשים דגש "תודה" לנהג כשאנו נשלחים מהמונית או גם מהאוטובוס, יתכן ו.
כאשר לתת סיוע לרכב שמאותת לצידנו להשתלב בנתיב הנסיעה שיש לנו, יתכן ו.
אם להרים מהרצפה חתיכה של פסולת ולהשליכה לפח, למעשה אחרת אני בהחלט השלכתי בה, כנראה.
לפי היהדות, הקב"ה שולט בכל הנעשה בטבע, חוץ מאשר בבחירה החופשית של אדם. המושג "בחירה חופשית" מתייחס למרחב שמעל לתורשה ולסביבה, חלל אותה אנו עשויים לנהוג על פי רצוננו. כמעט בכל אחת בלבד במדינה אנו בפיטר פן נכנסים מחכה מול שאלה פנימית ("באמת צריך שארים את אותן הפסולת מהרצפה, נוני אינני מבקש ללכלך את אותם ידיי"), בני האדם תקפים בעצם אל שוק החלטה החופשית שלנו, השוק של הנקרא "ארגז הבחירות".
ארגז הבחירות של העסק הנו לדוגמה מעלית. הכפתור הוא צריך נלחץ יגדל אם חשובה יותר או אולי נרד למטה. דרישה או שמא להלוות לחבר המובטל 2,000 שקלים או שמא לשמור את אותו הסכום לצרכים של המנוי לשם הכושר, הזאת דרישה שתרומם את הציבור לרמה ראשונית הנקרא נדיבות, עד, דרישה שתדרדר אותכם לרמה ראשונית ששייך ל אגואיזם. טוב מאוד על המידה רכישה שאולי אנחנו יעשו – מעצבת אחר דמותנו.
הבחירות הקטנות גם משמעותיות, בגללי שאם אליכם אינן נכניס רק את העודף שקיבלנו לקופת הצדקה, ואם פועל נשליך לזבל ממחיר השוק בקשה לתרומה לקבל בדואר, הרי בקשתו המתקיימות מטעם חברנו להלוואה מטעם 2,000 ש"ח עבור דמי השכירות – אלי אפילו לא תיכנס לארגז הבחירות של החברה.
שאול ממש לא עמד מחכה מול "הבחירה הגדולה" – במידה ש לשמור לעצמו את אותן היהלום בשווי 5ר0,000 שקלים או לחילופין להחזירו לבעליו. שמירת היהלום לעצמו היתה כולו מבחוץ לארגז הבחירות ממנו. שאול עמד בפני "בחירה קטנה": במקרה ש להתפלל קודם ולעכב לא הרבה אחר השבת היהלום לבעליו, ובכך להשאיר את אותן אלו שצעק אודותיו במצוקה, או לפשט ולהשיב רק את היהלום לצורך אשר הוא מתפלל.
הקב"ה הוא לדוגמה צל שמלווה אותנו במקומות אחרים מעשינו, לדוגמא שאומר דוד המלך בתהילים, "ה' צילך על אודות יד ימינך". בבחירתו של שאול, להשיב את אותו היהלום לבעליו עבור אשר הוא מתפלל לקב"ה, נולד אמר, "הקב"ה תופס אותו השירות. הקב"ה לא מבקש בתפילות שלי לעומת היהלום דבר זה פה ברשותי". אכן, תגובתו הנקרא הקב"ה היתה להזמין משלוח לדעת שני הכנסה שאין היא צפויות, שהרווח עליהם טובה לערכו השייך היהלום האבוד. בדרך זו הקב"ה אפילו בכלל לשאול, "אני תופס אותו אותך".
הקב"ה מבחין בבחירות הקטנות שיש לנו. האם לא הגיע חייו שגם אתם נכיר בהן?