עם סיומה של 500 שנה, ג'יני מילגרום שוב סוף גמר חזרה הביתה
ג'יני מילגרום ידעה פועל שהמשפחה שלה הרבה פחות שונה. זאת נולדה בקובה למשפחתו קתולית מהמעמד העליון ויכלה לאתר את כל ההיסטוריה מסוג אבות אבותיה מאות קיימת לאחור עד לכפר מוקדם בספרד. כשג'יני הייתה נמוכה, המהפכה הקומוניסטית סחפה את אותן קובה ומשפחתה נמלטה מהאי בין השנים 1960 והתיישבה בעיר תוססת הנקרא פליטים קובנים במיאמי.
גם שבני משפחתה אינם לקחו את אותן חפציהם הנכם, צריכים להיות נהגו להקפיד לקחת חמש קופסאות ובהם תעודות משפחתיים. אתר ממסמכים אלה שימשו בני מאות שנה אחת ומשפחתה קורה התגאתה באופן זה שאנו עוקבים אחר אילן היוחסין ושומרים בנושא מנהגי משפחתו המגוונים. לאן שעברו בשנים בימים אלה עזבו רק את ספרד, הינם מנקה הקפידו מאוד להשיג אנו את כל קופסאות המסמכים.
ג'יני מילגרום מפעילה צלחת צ'ולטות
בראיון ל- Aish.co.il נזכרת ג'יני שלמרות הקרבה די הרבה ששררה בקהליה הקובנית הקתולית בשבילה, זו גם עובד הרגישה שמשפחתה מתחלף. "הייתי קרובה באופן ספציפי לסבתי בין אמי ואהבתי לבשל ולאפות איתה כשהייתי ילדה". לסבתה היוו אי אלו מנהגים מצמידים. בכלל פעם שהן אפו לחם, אלו היוו תולשות חתיכת בצק, עוטפות בה בנייר כסף ומניחות אותה בסופו של דבר התנור להישרף. בכל פעם שהיו ביצים במתכון מיוחד, ג'יני וסבתה היוו שוברות את החסימות וקודם כל מחפשות כתמי דם, ומשליכות רק את הביצים הלא נקיות. כששטפו חסה וירקות שאינם דתיים, הן שימשו מתבוננות בם באתר חשמל עמיד ומחפשות מסבים נזק בשביל למנוע הצטברות מאכילתם.
מנהגים משפחתיים מוזרים
"לימדו ההצעה אחר החלקים האלה כשהייתי ילדה", מגלה ג'יני, שום שאיננה מאפשרת להיזכר בסיבות למנהגים מוזר ים אלו. היא הניחה שמנהגים מסוימים, כגון שריפת אזור מהבצק, נועדו לעשות מזל טובה. ועם זאת, נדמה שימש שהם נחוצים למעלה לסבתה מסייע ב מיוחד כקמע למזל מצויינת. וגם כשסבתה הינה קשישה וחלושה, זו גם דאז עשתה פעילות לקום ולבדוק שג'יני הם הפרידה חתיכת בצק ושרפה בו. או ג'יני שכחה, סבתה נתפסה מתעקשת שתלך ותעשה אותם.
מנהג משפחתי יוצא דופן נוסף היווה להתחתן אך יחד ידידים. בזמן מאות שנה אחת, המקבלים התחתנו אך עם קרובי משפחה שונים מהמשפחה המורחבת. אמה ששייך ל ג'יני נתפסה המקדימה לתקופת כשרות זה והתחתנה עם אביה מסוג ג'יני אינה נעשה משוייך ל"שבט". מנהג מוזר נספח שרק בשנים האחרונות פצח להיעלם שימש ההימנעות מאכילת חזיר, האף שבשר חזיר היה מזון פופולרי בייחוד ממצב משפחות ספרדיות וקובניות. אולם במשפחתה מטעם ג'יני אפשר זה נקרא יכול להבין טאבו.
דודות רבתא של ג'יני
לג'יני מנקה נתפסה חפיצות שהיא לא מובנת על גבי היהדות. "כשהייתי בת 8 במחירי, לראשונה במערכות התחברתי יחד עם ילדה יהודיה שהלכה לאותו מחנה חורף שאני הלכתי לשם בפלורידה". ג'יני בילתה בעזרת חברתה החדשה עת ושאלה אותה שאלות דומות, לומדת ככל יכולתה על החיים במעונכם יהודי. באופן מעשי בהיותינו בני צעיר כה, זאת חשה רק את המשיכה לחקור חיוניות יהודיים. "תמיד האמנתי באלוהים, ועדיין הרגשתי אינו קל לגדול כקתולית".
תוך כדי שנים אינם נותר לג'יני משך לידע וכולי בנושא סקרנותה. זוהי למדה בקולג' קתולי ופגשה את אותו בעלה ההתחלתי, גבר מהקהילה הקובנית. בחתונתם בכנסיה קתולית, ג'יני גילתה ועוד מקומות מנהג לא אפשרי המתקיימות מטעם משפחתה. "לפני הטקס, אמא שלי וסבתא שלי מיהרו וחיברו בסיכות צעיפים לגב השייך שנינו". במבט לאחור צעיפים הללו מזכירים רק את הטליתות שלבשו אם רגיל הגברים היהודיים במעונכם הכנסת.
ג'יני ובעלה ה-1 הביאו משני צאצאים לעולם, נוני זאת תמיד הרגישה שמשהו אינה בסדר. זוהי הרגישה שהם לא בדבר את השיער גל בנושא ערכעהם המשותפים. הזאת דאז נודעה מוקסמת מהיהדות ורצתה להמשיך עוד. "כשהייתי בת 28, התחלתי להטיל כל ספק בחינוך הקתולי שקיבלתי" – ודבר זה הוא גרם לסיכום לפירוק נישואיה. זו ובעלה התגרשו וג'יני החלה לעבוד במשרד נכסים המשפחתי – מוסד בינלאומית לאספקה פיזית – וטיילה ברחבי העולם כשהיא מספקת מוצרים.
להבחין רק את היהדות
ג'יני בילתה שעות בטיסות ארוכות וכך נקרא בשבילה בסופו של דבר זמן יקר למצוא ספרים ומאמרים לגבי היהדות. "התחלתי לוודא מהם תמיד בנשמה שלי". זו גם בלעה המון ספרים.
אך ג'יני הבינה שקריאה רעבתנית איננו נותנת – את אותם היהדות אנו צריכים לחוות ולחיות, ממש לדעת. "זה אך ורק סדרה ששייך ל קווי הנחיה, זה סוג חיוניות שלם", הבינה ג'יני. הרי היא החלה לבקר בבתי כנסת מקומיים בחדר מיאמי בכדי לראות מקרוב היאך נראים חיי האדם היהודיים הלכה בעצם.
בתחילה זו גם בקרה בבתי כנסת רפורמיים שונים. החלק שלהם היו חמים ומסבירי מרחב, אבל ג'יני הרגישה מאוכזבת. אינה הבינה למה הם אתם מוצאים איננו לאמץ מאוד אנשים רבים מהמנהגים היהודיים המתאימים שמשכו בתוכה ליהדות. הרי הזאת החליטה להשתתף בתפילה במעונו כנסת אורתודוקסי.
חלל כנסת ישראל האורתודוקסי העיקרי בריחוק מקום הליכה מביתה מסוג ג'יני היווה יאנג ארץ ישראל מקנדל במיאמי, מטעם קהליה קטנה. ג'יני אליכם אינה תשכחו איך נכנסה לשם בפעם המקדימה. "הגעתי לשטיבל קטן", היא נזכרת, נעזר במילה היידשאית לחברה כנסת צעיר "ושם חשתי, 'וואו, הגעתי הביתה'".
ג'יני שוחחה יחד עם הרב והסבירה רק את המשיכה לרכבת התחתית ליהדות ואת טעמו לרכבת התחתית להתגייר. להפתעתה, הרב הקשיב במרבית קשב נוני אמר בידה שלא יכול לאפשר לרכבת התחתית. היהדות לא מעודדת גיור ונדרשה הרבה יותר מפגישה בין יחד עם הרב בשביל שג'יני תשכנע את השיער מטעם גדולה על גבי דרישתה להתגייר. לבסוף הנוכחית נפגשה בעזרת האנשים שמאכלסים את המשפט הרבני המקומי במיאמי והחלה בהליך הארוך והאיטי שהיא למידה פעמים רבות בגלל כוונה להתגייר.
זה ארך 10 שנה ולא תמיד נמכר בשם לחיית המחמד יתאפשר לכם. ג'יני לימדה את אותו עצמה עברית והמשיכה לעיין. משפחתה אינו התלהבה מהמסע לחיית המחמד והיו פעמים מסוג חשה בודדה במיוחד. בסופו של דבר, ג'יני מצאה חברה קרובה בכל בית כנסת ישראל – אישה שנקרא בוני – שעזרה בשבילה ועודדה בה. בוני זוהי את זה שהלכה בשיתוף ג'יני כשהייתה מוכנה לבסוף לטקס הגיור. שניה היציאה מהמקווה, עם סיומה של הגיור, נעשה חוויה רוחנית עוצמתית. "היה הוא הרגע שהיא ההישג החשוב באופן מיוחד שלי".
לכלול חיי אדם יהודיים
משפחתה הנקרא ג'יני ממש לא הייתה שותפה להתלהבות שלה בעניין צרו חיוניים חדשניים כיהודיה. סבתה ביותר נראתה מוטרדת. "היה ודאי מאוד של מוטרדת כשהתגיירתי", מציגה ג'יני, "והיא המשיכה כל הזמן לרשום עבורינו שזה מסוכן להימצא יהודיה". ג'יני הניחה שכקתולית, סבתה חששה שלהתגייר פירושו להעמיד את אותה עצמה בסכנה רוחנית. אולם העדר הנוחות לחיית המחמד נקרא מקבל אופי יותר מידי קיצוני, שג'יני חשדה מכיוון ש סבתה מגיבה בתוך דאגה לא-מדובר על אודות היהדות. למרבה הצער, לג'יני מעולם שלא נתפסה הזדמנות לדון יחד עם סבתה בסיבות העמוקות לפחדיה.
ג'יני מילגרום ופרופסור אבי גרוס מאוניברסיטת בן גוריון,
חוקרים אחר הפורטוגזים הספרדים בספריית מעץ החיים באמסטרדם
ג'יני שמרה אודות השבת ולכן אמונה ישנה. זוהי הפכה לשהות פעילה בבית החדרת, אולם חייהם לא בהכרח הקלו תוך שימוש עד חד-הורית קיימת. בנסיעת פועלים לסנטיאגו, ג'יני פגשה את אותה מייקל מילגרום, חרדי שמשפחתו מגיעה מרומניה ורוסיה. החינוך שמייקל זכה נקרא שונה לחלוטין מזה של ג'יני. נולד למד במסת מהישיבות היוקרתיות בעיקר בניו יורק ובירושלים, והיה חלק ממשפחה אורתודוקסית ענפה. בזמן מועט סופר יכולים להיות הבינו שאנו נפשות תאומות. ג'יני ומייקל נישאו ומשפחתו הנקרא מייקל קיבלה בה בזרועות פתוחות. ג'יני נתפסה קיים מקום פנוי ממשפחה יהודית השמש, כמו שתמיד רצתה.
בעל הבית קודמות לביתך אידיאלי במיאמי וג'יני הפכה ליו"ר ארגון הנשים מסוג בית החדרת. ואז סבתה האהובה נפטרה, ביממה שישי ביום. "השבת התקרבה במהירות", אמרה ג'יני, "והנחתי המתקיימות מטעם תיקבר ביום אחד בי.איי או משני שלאחר מכן, כנהוג אצל הקתולים. אך אמא שלי אמרה שהמסורת במשפחה הזאת לקבור רק את המתים כמה שיותר בזמן קצר, באותואף ביום שנפטרו, עד איך מתאפשר". ג'יני נודעה המומה שאנו התכוונו להתעסק במהלך המנהג היהודי ומחתה על אודות בדרך זו, כי כיהודיה דתית ידעה אינה תוכל להיות להלוויה בשבת. נוני אמה המתקיימות מטעם ג'יני נתפסה נחרצת ופעלה לאורך המסורת המשפחתית וקברה אחר סבתה מסוג ג'יני ביום המחרת, זמן שבת
הפתעה נמדדת
הנוכחית הרגישה נוראי שהפסידה את אותה הלווייתה מטעם סבתה. מאוחר בהרבה באותו יום שבת, אמה קפצה לביקור איננו צפוי ומסרה לג'יני תיבה בינונית. "סבתך רצתה שתקבלי בכל זאת ביממה מותה", אמרה אמה מסוג ג'יני.
חמסה שהייתה שייכת לסבתה ששייך ל ג'יני
ג'יני פתחה רק את הקופסה ונדהמה. בתוך שימשו אחר תכשיטי כסף ישן ומוזנח ובלויים. אחד מהם היה חמסה קטנה והשני עגיל תכשיטי כסף מוקדם בעזרת מגן איתן. סיום תם חתיכות הפאזל התחברו, וג'יני הבינה שרבים מהמנהגים המשפחתיים המוזרים לכאורה היוו אפילו יהודיים במקור. הפרדת חתיכת בצק ושריפתה בזמן אפיית לחם זאת מצוות פלטית ישנה שמקיימות נשים יהודיות במדינות שונות בעולם בליווי ברכה כשהן מכינות המון בצק. ביקורת שאין דם בביצים או לחילופין מכרסמים על אודות ירקות וגם אילו הינם הלכות אמונה ישנה, כיוון אסור במהלך התורה לסעוד דם או גם מזיקים. הנישואין 1 בני דודים רחוקים הבטיחו שמשפחתה מטעם ג'יני תשתייר יהודיה, על ידי זה שיהודים יינשאו דווקא ליהודים אחרים.
עגיל תכשיטים תוך שימוש מגן משה
"כשראיתי את אותן התכשיטים בני העם היהיודי השייך סבתא שלי, קל מאוד נפלתי אודות הכיסא מרוב תדהמה והבנתי שמבעד לקבר, סבתא שלי משדרת עבורנו שכנראה אנחנו יהודים".
ג'יני תחקרה את אותם אמה בנושא התכשיטים, אבל אמה סברה שאולי צועני העניק את זה בזמן כלשהו למשפחתו. ג'יני נתפסה מיד שיש להם הסבר רחבת ידיים יותר וכי משפחתה, שמקורה בספרד, הייתה או שלא שריד ליהודים האנוסים שנאלצו להמיר את אותם דתם ולהפוך לקתולים במקום איום האינקוויזיציה הספרדית, נוני המשיכו אחר לרקום את אותו מנהגיהם בני העם היהיודי בסתר. בסופו של דבר אמה נתנה לג'יני אחר המסמכים המשפחתיים העתיקים שעברו במשפחה מדור לחיות. אחת המסמכים מצאה ג'יני אילן יוחסין שמגיע עשרות קיימת לאחור, לשנת 1750.
כשג'יני מתחילה לידע את אילן היוחסין לחיית המחמד, הנוכחית גילתה קהילה מקוונת ששייך ל אנשים שבדומה שלה חשדו בגלל משפחותיהן גם אולי כן ואולי לא שריד לאנוסי ספרד. "הייתי מאובטחת שכנראה אנו במקור מקהילת האנוסים שנאלצו להעלים את כל יהדותם מכיוון האינקוויזיציה. כיוון שהייתי מידי אינטימית להמצא יהודיה, רציתי להכריז בנושא איך מול מאוד הבריאה ורציתי שגם ילדיי יכירו את כל הגאווה בהיותם יהודים".
לחבר את אותם החפצים
ג'יני החליטה לשכור חוקר גניאולוג מיומן לאילנות יוחסין למען לעזור בשבילה. בידיעה שהשושלת היהודית מכירים ידי במידה ו, ביקשה אשר ממנו ג'יני להרכיב רק את אילן היוחסין לעוזרת דווקא מכיוון אמה. "אמרתי לגניאולוג, נוח תעקוב בסיומה של הסבתות לאחור או לחילופין שתגלה שהן יהודיות".
בפרמוסל
הגניאולוג אינו התייחס אליה לשקול. "השתגעת!" הינו אמר. חידוש אילן יוחסין דורות מאוד שונים לאחור – יותר מ- 500 קיימת, לזמן קצר בתוכה יהודים חיו בגלוי בספרד לצורך הגירוש ב1492 – נראתה בלתי אפשרית. אבל ג'יני אינה נרתעה. "היו שני אופציות: או שאני משוגעת, או אולי שאני צודקת. ורציתי להיווצר צודקת". התחושות החזקות שהיו בידה פועל ושמשכו בה ליהדות העניקו לעוזרת תקווה. "הייתה עבור המעוניינים אווירה שאני יהודיה מלידה ורציתי נואשות להוכיח את זה".
ההעברה ארך שמונה קיימת, אבל הגניאולוג מצא ניירת המקשרים את אותן משפחתה שהיא ג'יני לשנת 1545 בספרד. טרם, רישומי הכנסיה לא שיש מסודרים דייו והמחקר עושים מסורבלת למעלה. ג'יני הצליחה לקנות אחר מוצא משפחתה בעיירה פשוטה הקרוי פרמוסל במערב ספרד, וכדי להתקרב אליו זו זיהתה 800 אמהות קדמוניות. זאת ומייקל קבעו לפנות לפרמוסל בספרד למען לראות מקרוב איך אתם יכולים לגלות בלוח.
זה ביקרו בעיירה בעזרת חוקרים שאינם דתיים ואחרי מלעבוד מאומצת ושיחות רבות בעזרת היסטוריונים מקומיים, יגיעו למס' תגליות מטלטלות. האינקוויזיציה הספרדית פעלה מ- 1478 אם 1834 והיו לעוזרת סמכויות נרחבות לשרש את אותן מהמדה קתולי שנחשד בניהול טקסים יהודיים בהיחבא. מיהו שנתפס כשהוא באופן ממשי את כל היהדות או בעצם נחשד בכך, נשרף למוות. למרות זאת, מספר יהודים אנוסים הצליחו אפשרות להשאיר מסרים הינו לתופעה זו. ג'יני מצאה כמה תגליפים מסקרנים בכנסייה בפרמוסל ובבניינים נלווים. בתגליף אחד מצויר צלב מרווח יחד חרב מעליו. במרכז הצלב יש צורך מנורה יהודית ובתחתיתו 12 כדורים. במידה ו אלו מייצגים אחר 12 השבטים, באתר אפה ששייך ל הכנסייה הקתולית? בראש התגליף עולות אשר כתוב י' וה' וו' וה' בעברית.
מדינות פרמוסל, ספרד
לסיכום ג'יני וחוקרים אחרים חשפו את אותה חורבותיו מסוג מקום כנסת ושל הדבר שנראה כמו למשל נוסף מקוואות עתיקים בפרמוסל. תושבת קשישה וגם לחשה למקום ששמעה שפעם שימש רובע יהודי בעיירה. מקום מתאים מהבתים שיש מחוברים הוא לזאת בידי מנהרה סודית תת-קרקעית – שמא אלו הנ"ל שאפשרו ליהודים להימלט מרשויות האינקוויזיציה.
כל מה המצמרר במיוחד עבור ג'יני היווה סיפור שסיפרו לה המקומיים על אודות שדה מחוץ לעיירה עם תכונות של אל הומילדרו או "ההשפלה". בו שחטו בעלי חיים, הסבירו המקומיים. לצורך עבודת שנה אחת התקיים מנהג מוזר: תושבים מכמה עיירות במסגרת נהר דוארו שזורם בשטח פרמוסל ומפריד פעם ספרד לפורטוגל, היו רגילים ליצור מהמדה קיימת לזינוק לרגל לשדה הפנוי. בלוח, הם ככל הנראה שימשו מותירים אבנים, מנהג המזכיר את אותו המנהג היהודי הנקרא השמת אבנים בעניין קברים. כששמעה הנל, ג'יני נתפסה מיד שאל הומילדרו נעשה מקום במדינה יהודים הושפלו והועלו בפומבי בעניין המוקד על-ידי האינקוויזיציה, וכי העולים לרגל הניחו אבנים למען לכבד את אותו זכרם. ג'יני הלכה לשדה ואמרה קדיש.
לתבוע חזור את אותם כל המשפחה היהודית לה
כשהיא משקיפה על נהר דוארו המתפתל לכיוון פורטוגל, נהיה לג'יני פרויקט. לפורטוגל הינה אינקוויזיציה משלה, אך הזו החלה אך ורק בשנת 1536, קיימת בסיום שהאינקוויזיציה בספרד החלה במצוד את אותה אנוסים. איך או אבות אבותיה קל מאוד חצו את אותה הנהר בתוך פורטוגל על מנת לחפש אחר חופש דת? ג'יני הציגה את אותן העניין אל מול הגניאולוג ששכרה. הוא החל לדרוש אחר בכפרים סמוכים בפורטוגל. רגש של הבטן שהיא ג'יני הייתה נכונה: עם יום אחד מצא הגניאולוג בשבילה 45 קרובי משפחה וחברים שהינו כשיר שימש להוכיח שאנו תלויים ממש למשפחתה. בסיום התייעצות בעלי חוקרים נוספים, נתפסה לג'יני הוכחה בסופו של דבר של קרובת חבורה מסוג אתם שחיו פעם בגלוי כיהודים.
בפינה השייך מרחב החדרת הבא בפרמוסל
בשעה שערכה בדיקה עמוק ופורץ ידי הוא למעשה, קראה ג'יני את הרישומים במקום ראשון המתקיימות מטעם האינקוויזיציה ונחרדה למקרא העינויים שנעשו לגבי אבות אבותיה ויהודים אנוסים נלווים בספרד. "סוף תם הבנתי אודות מה נתפסה לכם תחושה פנימית יותר מידי חזקה", זאת אמרה. "הסבתות האלה נרצחו על גבי בדרך זו איננו אכלו חזיר, אודות שהחליפו מצעים ביממה שישי, אינם ניקו את כל הנכס בשבת. הנשים האלה נשרפו בנושא המוקד על דברים שאני מייצר בכל יום".
נדרשו 15 קיימת הנקרא בדיקה מדוקדק, ולבסוף הינה לג'יני הוכחה שהשושלת לעוזרת בין אמה – לדוגמה וגם גדולים נלווים במשפחתה – חיו אירוע כיהודים. הזו ארזה עותקים שהיא כל המסמכים בקופסה ושלחה זאת לבית הדין הרבני בירושלים מי שיש לו את כל האוטורטיה לערוך גיור. "בסופו של דבר קיבלתי מכתב מבית הדין המשמעותי שאומר שאלוקים הביא השירות לנכס הוא, שמעתה עד תחום אינם ישמש לפני בכל ספק בכך שנולדתי יהודיה ושכל הילדים המוזמנים שלי יכולים להיות יהודים", זאת מציגה בקול נרגש.
ג'יני סיכום שישה ספרי קריאה ושיתפה בחוויותיה אנשים רבים שונים שמרגישים שאולי יכולים להיות צעירים ליהודים אנוסים. "אני בסמוך לא עוסקת זו למעני", זאת מסבירה, ומתייחסת לזה שאנשים רבים לכו אליה בבקשת עזר יחד המחקר השייך אילנות היוחסין שלהם. יש עלינו לחיית המחמד אף שדר לחבריה בני העם היהודי שאולי מתייחסים ליהדותם כאל מובן מאליו. "הסיפור שלי נוגע ליהודים מכל הרקעים מפני שאני אדם שעשה מאמצים עילאי כדי לאשר אתר שאחרים הורסים הצידה נעדר המצאה שנייה. אני רוצה שיהודים יעריכו את אותה האוצר מנהלי מעצם היותם יהודים".
פָּשׁוּט 'יני תוך שימוש קהילת בני האנוסים בגואיאקיל
בשנים שחלפו מאז שג'יני חשפה את אותם אילן היוחסין לעוזרת, היא העמיקה את כל אמונתה ואת החיבור שלה ליהדות. גם מטעם רגישה לגלוטן, היא מתעקשת לאפות חלה מדי שבוע להיות, כדי שתוכל לבנות אחר מאנשי מקצוע פליטת מתבצעת, המצווה שסבתה נהגה לקדם כשאפו ביחד.
15 עידנים הפרידו בין ג'יני על גבי קרובי משפחתה שחיו בתקופה האחרונה בגלוי כיהודים. 15 האמהות הקדומות האלו שלא יכלו להצהיר בעניין יהדותן בעודן בחייכם, אבל כיום ג'יני נחושה לזכור את החסימות ולכבד את אותו חייהן.
ג'יני מדליקה שני נרות שבת קליינטים לזכר האמהות הקדומות שגילתה, שנולדו יהודיות אבל מעולם איננו זכו להדליק נרות שבת בעצמן. כשהיא מדליקה את זה, ג'יני מדמיינת את החסימות עומדות לצדה, שותפות לרגע מקודש הוא למעשה, בתוספת ל נכדתן עם סיומה של החיים אנשים רבים, ג'יני.
אחרי שנה של מחקר מאומץ, זו גם חשפה אחר שמות האמהות הקדומות שלה: אסנסיון דיאז פלורז, מריה בסיליה פלורז אלוורז, מריה מנואלה אלוורז גארידו, תרזה גארידו מאיור, חסינטה מאיור מרטין, חוספה מרטין פינצ'יה מונטנו, אנה מריה פונצ'יה מונטנו פרננדו עד פרננדז, תרזה פרננדו רודריגז או לחילופין פרננדז, מריה רודריגז מונטנו, קטלינה גוארה רודריגז, קטלינה רודריגז רמירז, מריה רודריגז סנטוס גובייה, פליפה רודריגז, מריה רמירז רודריגז, קטלינה רמירז.
בחורות מסוג זה מייצגות שושלת ישירה לספרד שלפני האינקוויזיציה. יהי זכרן ברוך. לרשימה זו אפשרי לציין את אותם ג'יני מילגרום, יהודיה גאה שמצאה סוף גמר את אותן דרכה הביתה לחיים יהודיים, לאחר הרבה יותר מ- 500 קיימת.