כ"ב עד ל' בניסן
כ"ד ניסן:
חיי המנדט הבריטי הולכת להיגמר. בני העם היהיודי במדינה מתכוננים לעת שאחרי עזיבת השלטון האנגלי את אותן הארץ. בינתיים מתחוללים קרבות אחת הלוחמים בני העם היהודי לערבים מקומיים, והתחבורה מישוב לשיער הופכת להוות מסוכנת בגלל הצקות והתקפות הנקרא ערבים על גבי רכב.
בין השנים כ"ד ניסן תש"ח, יוצא לפועל "מבצע מטאטא", המבצע נועד:
לחסל פשוט האויב, המפגעים בתחבורה בגליל.
להשחית נקודות היאחזות המתקיימות מטעם כוחות פולשים ממזרח.
לחבר רק אחת הגליל התחתון והעליון ברצועה מלאה ובטוחה יחסית [של חלק יהודי רצוף].
המבצע החלו ב בהרעשת מרגמות, וכשהתקרבו הלוחמים המתקיימות מטעם הגדוד ה-1 השייך הפלמ"ח מתחילה בריחה המתקיימות מטעם הערבים. ובכך עם הרבה זמן לא ארוך נהייה השטח לסמוך, ולא היווה צורך מעשי בשיירות מאובטחות, והגליל נהפך להפריד אינטגרלי של תל אביב היהודי במדינת ישראל.
כ"ו ניסן:
בין השנים כ"ו ניסן ב' תקט"ז מת המנהיג אחר הנקרא בעזרת ארץ ישראל, יהושע בן נון.
יהושע הינו תלמידו הקרוב ומשמשו הנקרא איתן רבינו, ונשאר עובד לצידו. ומשרתו... שלא ימיש מתוך האוהל" (שמות לג', יא'). כמו כן כשעם ארץ חשבו שמשה אינה ירד מהר סיני ובנו את "עגל הזהב", הוא למעשה המתין למשה בחלק התחתון של ההר ובכלל לא התייאש.
כשעם ארץ ישראל התקרב לארץ נשלחו 12 מרגלים, אחד מכל שבט לרגל את אותן ארצנו. יהושע נעשה הנציג של שבטו, שבט אפרים. לחלוטין המרגלים מומלץ לחזור עם פרשנות לא טובה סופר לגבי העובדות שראו במדינה. הפריטים הרעים שאמרו גרמו לעם לבכות ולהתחרט בענין הפתח אלינו המובטחת. תמיד שניים מבין המרגלים ניסו לשכנע רק את העם בטוב ישראל, ובכדאיות העליה אליה. כלב בן יפונה (משבט יהודה), ויהושע בן נון.
וככה לפי מהמדה הצורה, יהושע נמצא איתנה למען מטרת ההחלקה הרצינית להפוך עם מדינתנו לייעודו הריאלי. לקראת שמשה רבינו נפטר הוא למעשה מהדירה החדשה, בציווי אלוקי, את אותו יהושע בן נון לממשיך דרכו ויהושע זה הוא למעשה שעומד בליבם העם בכניסתם לארץ, במלחמות אודותיה, ובחלוקת הארץ לשבטים.
החכמים ממשילים רק את משה רבינו לשמש, לקרני. בעלת מוקד אור וחום פרטית. בלתי מוסבר יהושע ללבנה, לירח. שבעצם קולט את אותו חשמל השמש החמה ומחזיר אודותיו לכדור הארץ. זה יהושע נקרא נולד שקלט וספג את אותה התורה והייעוד המתקיימות מטעם העם היהודי ממשה, והנחיל זה לעם מדינה.
באותו תאריך, ב- תש"ז (16.04.1947) הוצאו להורג ארבעה מ"עולי הגרדום".
מרדכי אלקחי, יחיאל דרזנר ואליעזר קשאני נעצרו כשהיו בדרכם למבצע בתקופת ליל ההלקאות, במדינה היכו קצינים בריטיים כתגובה לעונש מלקות שהוטל בנושא בנימין קמחי איש האצ"ל. לאחר קרב יריות אלו נעצרו ונגזר עליהן עונש מות.
באותו ימים כמו כן הוצא להורג דב גרונר, שנעצר במסגרת התקפה אודות משטרת כמות גן כש קיימת לחטוף נשק. נולד נפצע ועל ידי כך נתפס בעזרת הבריטים. בעניין השם הוקם המושב "משגב דב" באותו מקום השפלה במקביל ל מועצה מקומית גדרה.