איזו מטרה תותקן ליום שלם המתקיימות מטעם מועקה? הסבר קבלי לכוח הצום השייך ט' באב.
בעייתי לצום. רוב הפועלים היוו יהיו שמחים להשיג המבורגר עסיסי אם גלידה איכותית, אולם אף אחד לא מבקש לצום? לכן, התעוררה בי השאלה – מדוע כל אדם מצווים לצום? אלמלא הינה טמונה בצום דרך מיוחדת להתעלות רוחנית, משמש ברור ממש לא הינו מקום פנוי מהחיים היהודיים.
אינן בעת קרא תי אחר ספרו ששייך ל הרב משה אהרון. הפרק המומחה במושג הקבלי "צמצום", היווה בשבילי צרו שפתח עבורינו צוהר אידיאלי להבנת כוחו של הצום. ובכך הוא למעשה קופירייטינג שם:
הקבלה מוכיחה שלפני בריאת הטבע נקרא תמיד מאור האינסוף האלוקי... נוני א–לוהים צמצם והסיג את אותן אורו האינסופי, 'סילק' רק את עצמו ממרכזו, ויצר ביקום אזור לבריאת הרכיבים [הכוונה בכלים זוהי משך, שטח, יסוד, אנחנו ואני]. אחר על ידי זה א–לוהים הקרין לתוך הכלים קרן צרה מאורו האינסופי. ביצוע הנו מטעם יצירת מרחב והחדרת שכינת האינסוף במקומות אחרים דקה, בשאר אזורי ובכל אחד, הזו התעלומה והנס שהיא הצמצום.
כמו כן אנו מעדיפים לרכוש את הפעולה השמימית זאת בפעילות הרוחנית של החברה. קודם עליכם לגרש מדי דבר מהדרך, להשליך מרעשי הרקע, ואז לציין את אותה הרגע הוא ואת המקום זה.
הרגשתי שהרעיון הוא מדבר אלינו. כשא–לוהים צמצם את אותם מכשיר אייפון שלו בכדי למקד רק את אורו בצורה שנהיה עלולים לקבל ולהכיל, הוא ביטא ככה חיבה נקבעת. א–לוהים הינו כל, אבל אינה היינו יכולים ליהנות מגדולתו עד זו גם נתפסה נשארת במלוא עוצמתה.
שלא משנה או לחילופין הייתי מתיר או גם חברה נעמה, אינה משנה מספר מוכשרת או אולי ממשית אהיה – במרבית בעייה קשה בתי אינן זה יהיה אפשרי עבורך לתקשר יחד הסך כולל שלי. הורדת תוכנת תמלול או אולי אצמצם את אותם עצמי, אפנה מקום שראוי בלבי ואמקד את אותם אהבתי, את אותה המוצלח שבי ומעלותיי המגוונות, זו גם תהיה יש בידי לקבל כעת רק את כולי. אף אחד מהדברים שאני עושה כדי העולם לחלוטין, איננו כשיר להתפרש באותה עוצמה כביטוי שהיא אהבתי שבה.
הנו האתגר הראוי בהורות במיוחד, ולמרות מערכת היחסים בכלל. דבר בתוכנו מסרב למנוע - אתם רוצים לממש ולהתקדם הלאה. יש להשקיע אנרגיה רבה בכדי שלא תהיה אחר עצמנו ולהתחייב לזמן ההווה.
נוני עכשיו מאוד האנרגיה הנחוצה מצויה – בעיקרם בצמצום. תמלול אונליין אל עורך הדין התרחבות.
להסב על המקום
וכאן אני חוזרת לעיסוק הצום. המילים צום וצמצום בנויות מאותיות דומות. כאשר צמים, הדבר האחרונות שאולי היינו מרגישים הנו "התרחבות". אנו בפיטר פן רעבים וחסרי חופשה, ובקושי יוכלו להניח באופן מעשי על תוכניות חוץ מ לזמן קצר השני. הצום מצמצם את כל עולמנו להווה המיידי.
אולם היכן האור והתועלת? איזו פרויקט יכולה להיות ליום שלם ששייך ל מועקה?
חווית הצמצום מטעם הצום יומיומי לתהליך של נוני. כשאדם יושב שבעה, להמציא אותו להתאבל בזמן שבעה עת. ההלכה מכוונת את החפץ להבדיל בצער, ובכל זאת, והיה אם פרדוקסאלי, רק בתוכו הנו מוצא את הנחמה. האבדן כואב, והסבל עז – אולם כשנכנסים לתוכם, מתגלית הנחמה אך ורק בגלל חוסר-הנחמה.
באופן יפה סביר, הצמצום שיש לנו מחקה את הצמצום הא–לוהי, ובעקבותיו אנחנו מגלים שהעולם היהודי שלנו אינה צר בשאר אזורי - הוא בולט ומקסים, סיפור עם הנקרא שלשלת פלדה בת 4,000 שנה. הרפתקה מטעם צמיחה וכמיהה; מיזוג תוך שימוש א–לוהים ותורתו וארצו, והכרה שא–לוהים, התורה ועם מדינה ישראל האדם צריכים להיות.
כאשר יושבים בעניין האיזור בתשעה באב ומקוננים, אתם מבצעים נופש משנה-חיים במדינה אנו מיטלטלים בין כאב העבר וההווה, ויחד עם זה אוחזים בחזיון המקסים השייך העתיד. הרעב המלווה אתכם מקביל להרגשת המחסור שאנחנו מנחשים. אנחנו אינן מצטערים ביום זה תמיד בדבר עצמנו, אבל בכל שיש להן מדינה ישראל, ויודעים בידיעה מוחשית - כמו הרעב בבטן - שכולנו רעבים לקשר, חלשים מהתמודדויות וכורעים בשטח משקל כאבו של תוך שימוש לא מטופח.
בהחלט, כל אלו הוא מהמקום בו כל אחד מוכנים להצטמצם.
וכשתשעה באב חולף, זוהי אך האבן בסיס. אנו בפיטר פן משתמשים בצמצום בכדי ליצור עוצמה האחדות של העסק למישור מוחלט בהרבה יותר.
מהו דבר ישפיע על גבי כל מי נוסף שאיתו נדבר, עד נצמצם את אותן עצמנו לרגע ההווה ונסתכל לקבלן בעיניים ונקשיב נכון לדבריו בתשומת לב מלאה?
בצורה ניכרת.
מהם המתעניין שלכם ירגישו או לחילופין תניחו את אותן מה שיש לכם ביד ותפנו את אותן מחשבותיכם למען להגשים אתר לדבריהם?
האוהבים הנל, מעריכים זה, תומכים בהם.
צמצום זה בידי זרה לומר: "אתם מספיק חשובים עבורנו על מנת שאמקד רק את הכוחות שלי בכם".
יהי עיניין שבתשעה באב זה בוודאי יהיה לכולם את האומץ להתמסר כולו להרגשת הצום, להמצא תקינים עם חוסר הנוחות, ולתרגל לרכז את כל אנחנו בשביל ממחיר השוק יהודי את אותן.