א' אם ז' במרחשון
ב-א' בחשון תרל"ד נוסד בברלין מרחב המדרש לרבנים.
באותה הרבה זמן רוחות הלימודים נשבו באירופה במרבית ובגרמניה במיוחד והצורך במוסד שיכשיר רבנים עם אחוז קומה, ובקיאים בהשכלה כללית נהייה לחיוני יותר מזה מאי פעם. בני האדם היהודי, שנמשך באופן ספציפי להילה האקדמית נטה להתרחק מהיהדות שהחלה להיתפס כמיושנת. הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (בתמונה) , אדיר בברלין, הקים אחר מקום המדרש לרבנים אותה למדו רבים ומגוונים מסלול של לימודי יהדות מעמיקים, ובנוסף למדו לתארים אקדמיים באוניברסיטאות סמוכות.
יודעי דבר מבוגרי המוסד שימשו כרבנים והשפעתם לגבי יהדות גרמניה היתה אדירה מאוד.
לא לפני עליית השלטון הנאצי שונים מהתלמידים שמחוץ לגרמניה עזבו, ולאחר פוגרום ליל הבדולח מתפעל חדר המדרש בהוראת השלטון הנאצי.
* * *
בין השנים ה' בחשון תרל"ה מצא את מותו רבי צבי הירש קלישר.
הרב קלישר התגורר בפולין ולמד בקרב גדולי
הרבנים באותה תקופה. משמש עסק כהנה וכהנה למען מדינת ישראל, ופנה למאיר רוטשילד ולמשה מונטיפיורי בבקשה לעזרה בחיזוק ברצלונה בישראל. הוא ראה ביישוב היהודי בארץ ישראל וקיום המצוות התלויות בארץ התחלה השייך תהליך גאולה והגעת העם היהודי לתכליתו. הוא התכתב בדבר שיש להן רבים רבים ומגוונים ופרסם 10 ספרי עיון בענין. עקב ועידה שכינס נוסדה בפרנקפורט "חברה ליישוב ארץ ישראל", שהיה סידור טוב ראשון שפעל למימוש יישוב ארץ ישראל.
האתר שלנו חייהם שאף לעלות לארץ, אך מחוסר אמצעים מעולם איננו הצליח לסגור את חלומו. בגיל 77 הוא קיבל מינוי כמשגיח ב"מקוה ישראל" והתכונן לנסוע לעולם, אבל מומחיות שקיבל לגבי מעצרו מסוג בנו, שנשלח על ידו לארץ למימוש רעיונותיו, החלישה את המקום מאוד ובכך אינם זכה לעלות לארץ. זמן יקר לא ארוך בעתיד הקרוב משמש נפטר, בגיל 79.
* * *
ז' בחשון:
רבי יהודה החסיד משמש בפולין, ובגיל 37 חולל תנועת עלייה לישראל. התנועה ראשיתה תוך שימוש גרעין של 31 משפחות, ולאורך המסע שארך 3 שנים התוספו יודעי דבר ומספרם עמד לגבי 1,500 אשת. קהילות יהודיות שונות תמכו במסע שנעשו לו דרכן. השנים הצטמצמה הקבוצה לכ- 1000 אף אחד כעבור שחלק עזבו וחלק הלכו לעולמם בשיטת בגלל ממחלות. הקבוצה באה לירושלים וכמעט הכפילה את אותן הקהילה המקומית שמנתה הרי כ- 1,200 אף אחד. אחרי שהגיע רכש רבי יהודה החסיד את אותה האתר הסמוך לדירתך כנסת הרמב"ן העתיק, כדי לכלול בתחום אזור כנסת לקהילה האשכנזית. לאחר ימים ב- ז' חשון נפטר רבי יהודה החסיד בפתאומיות, כשהוא רק בן 41.
מותו הבלתי צפוי הותיר כתבה הבאה חובות רבים ומגוונים לבנאים הערבים, ובעקבות באופן זה נאסר על גבי יהודים אשכנזים לגלוש לירושלים לאורך כ- 100 קיימת. אך בשנת תקצ"ו (1836) הוסדר ההתח בדרך של רבי אברהם שלמה זלמן צורף והאיסור על אודות ההתיישבות בירושלים בוטל. אז נוצר חדר החדרת העצום הנודע בכינויו "חורבת רבי יהודה החסיד". במלחמת השחרור נחרב חדר החדרת. שמעון כהן סופר סתם למעשה תוכנן מחדש לקראת כמה קיימת, והסרט משמש כבית כנסת פעיל, חוץ מ כיתות התיירים הרבות שמגיעות לחכות במעונכם כנסת ישראל המרהיב.