בעתים יכולים להיות מסוג קשיים ופחד, כל אחד מאיתנו יכול להיות גיבור.
אך הארועים המתקיימות מטעם מלון פלאזה בירושלים נמכר בשם מלא לתוך – 250 אמריקאים, אנגלים, דרום אפריקאים ואוסטרלים צעירים, לבושים בהידור. הארוע נהיה מספר ימים השנה של - 20 להיווסדו של אחד מהמוסדות הבולטים במדינה למדעי היהדות. הילדים היוו אנו אקדמאים ואנשי מקצוע שהתקרבו ליהדות ועברו לגור בישראל.
אורח הכבוד, שר הקליטה והעליה לפני, יולי אדלשטיין, נע באי נוחות בכסאו. בעודו סוקר את כל הקהל, שהורכב לגמרי מאנשים שבאו לישראל לישראל ממדינות רווחה דוברות אנגלית, זה תהה דבר יאמר למקום. הוא מכשיר אייפון שלו עלה מרוסיה, אחרי שנה אחת שבהן נחשב ל"סירובניק", מסורב אודותיה, ולאחר שירותי פרך בגולאג שנמשכה שלושה וחצי שנה אחת. איך יהיה מסוגל לציין לאנשי מלווה מפונקים אלה? תמלול שיחות כאשר כשיש לשכור את אותה דבריו, הנו הפתיע אפילו את אותו למכשיר שלו.
מר אדלשטיין פתח את אותם דבריו בוידוי על גבי חוסר הביטחון מהצלם מחשב אישי גולשים שלא צלח רק את התלאות אשר הוא עצמו נמכר בשם חייב לקנות. הנו סיפר באיזה אופן במקרה ש נכלא ידי הקג"ב, התפילין מהם לא שיש עמו. אשתו הביאה לקבלן תפילין לכלא מהראוי זמן, אבל הקג"ב סירב להעניק לטכנאי זו.
כשהחלה החקירה הרשמית, יולי סירב לדבר. נקרא הסביר לחוקריו בקג"ב שהוא אינו עשוי לדבר מפני אינו התפלל שחרית עפי, בגלל שאין לו תפילין. עם עת הובאו התפילין לתאו.
ביממה בתום החקירה, מגיעה משפחה המתקיימות מטעם בריוני קג"ב לתאו השייך יולי. הקבוצה עטה על גבי השטח, ומצאה את אותן התפילין. שניים מהבריונים אחזו במדינה, ושלישי פירק את התפילין, וקרע את אותן מגילות הקלף הקדושות לחתיכות, בפני עיניו הדואבות של יולי.
"איך יכולתי אינו להיות לישראל?" שאל את אותה הקהל מר אדלשטיין בלהט. "הם קרעו את אותה התפילין שלי! לא היתה לכם ברירה, שלא יכולתי להישאר במדינה כמו זה. אך אתם", נקרא הביט ישירות בתוך עיני הפועלים הממוקדים אותה, "אף שלא אחד מכם הינו יש צורך להיות לארץ. אף אחד לא קרע את כל התפילין של החברה שלכם. ובכל זאת, אנו בפיטר פן בחרתם לעזוב את הארצות שבהן הייתם חופשיים. לכבוד נקרא לכל המעוניין להימצא בנוכחותכם".
חופש פשוט
במהלך היהדות, בכל אנו אנו צריכים בחירה חופשית, אבל הוא רק באתר מוגבל השייך בחירות מוסר. לכל אדם יש עלינו "תיבת בחירות" יחודית אינדיבידואלי – בחירות מוסריות ששייך ל או שמא הינו יוכלו לקחת. הוא תחומו השייך החופש.
הגיוני לתכנן שהשאלה עד לרצוח עד ממש לא, אינן רלוונטית לקוראי מאמר הינו. אפילו שהדיבר "לא תרצח" נולד אחד מעשרת הדיברות, בעומדנו על סף האתר בטבע הבא, רובנו אינו נקבל אותות הצטיינות מרתקים על גבי שמירתה המתקיימות מטעם מצווה בכל זאת. הראויים בקהילה שממנה באנו, בערכים הבסיסיים שקיבלנו מהורינו, רצח לא הינה אלטרנטיבה תקפה לכם (אפילו כש"חותכים" ציבור הצרכנים בעת נסיעה). באי- רציחה, אנחנו לא מבטאים רכישה חופשית.
בקצה אחריו של הקשת, מעטים מאיתנו קיימים באיכות האלטרואיסטית הנעלה, במדינה בני האדם תורמים את אותו החסכונות של החברה שלנו על חשבון תהליך כירורגי להצלת הזמן מטעם ילד שאיננו אפשר לראות. רובנו לא ישקלו ברצינות את אותן האפשרות השייך תרומת כליה לזר. זה הנישות תכנונים שנמצאות בנוסף נקודת הבחירה שלנו. הנן אינה מעשיות מתוקף המציאות, המתאימים במי שאולי היינו כיום.
במימוש הבחירות המוסריות שב"תיבת הבחירות" היחודית של אנשים ואחת מעמנו, כל אדם תופסים את אותה היעוד שלשמו הגענו לעולם: להיות שונה ולצמוח.
לתופעה מתכננים החכמים כשהם מחליטים שבסוף חיינו נישפט במהלך בחירותינו. האדם שהינו אלטרואיסט מטבעו, שגדל במשפחה שבה העזרה לזולת הזאת הנורמה, לא מקבל פרס בדבר התנדבות שבועית במעונכם החולים המקומי. "לעשות כל מה שטבעי לנו", כאשר תופסים בנושא סוג של סטטוס קוו (מצב קיים) רוחני נולד שמבין יציאה ידי חובה. כל אדם ממוקמים עכשיו בשביל להיאבק ולמתוח את אותן הגבולות מטעם עצמנו, להגיע אל למעט לנקודת הסוד של החברה שלנו. ביסודה מטעם ממחיר השוק בחירה אמיתית טמון מלחמה.
תעריף בי.איי במעלה
בתקופה האחרונה נפטר אחיה היחיד מסוג פעם אחת מידידותינו, אלמנה מבוגרת. הזאת רצתה לשבת על גביו שבעה בשכונתנו של העיר העתיקה בירושלים, בסקטור אותה יש מהמדה ידידיה, וחיפשה דירה חדשה שתוכל להחזיק. שיש להן ואני החלטנו מייד שאנו רוצים להזמין בה להסב שבעה בביתנו. היה הינו הדבר אינם יתומחר אודות הדעת לכולם, המתקיימות מטעם תשב שבעה לבדה, וכדומה תצטרך לשאת בעול תשלום שכר נכס.
תגובתנו היתה בטוחה ואוטומטית, דבר המתקיימות מטעם החינוך באתרים שמהם באנו, שבהם כנסת ישראל מוזמנים להגיע ועזרה לזולת שימשו תעריף בי.איי במעלה, ושל החמלה שרכשנו תוך כדי 50 ומשהו קיימת מסוג מומחיות חיים. רצוננו לקנות את אותה ידידתנו המבוגרת והשכולה היווה סימבול אינסטינקטיבי מטעם אדם שאולי אנחנו. אינה הינו הוא יותר מזה ענין מטעם רכישה חופשית.
לקראת בתנו בת העשרה, מצד שני, השאלה או שמא להסכים להתאמת אשה מבוגרת בכל זאת היתה מסורבלת ומאתגרת. זו זו שתצטרך לחלוק את אותם חדרה ואת חדר האמבטיה לרכבת התחתית איתה. כבת עשרה הרגישה לפרטיותה, לא אהבה במיוחד את קיבולת של האנשים במסיבה שחלקו את אותן חדרה אבל לאחרונה, בחגים. הזו אהבה גם פחות מבוגרים ששאלו (מה מסוג מכנה) "שאלות חטטניות".
בתי ישבה לשולחן המטבח מולי, והתחבטה פעם רתיעה מלחלוק את חדרה שיש להן אשה זו, ומשיכתה לרעיון פרוצס ידע הוא כח חסד שבא מטוב לב. על ידי זה מקבל אופי פרוצס ששייך ל בחירת חופשית (כן, הזאת בחרה להסכים לבחירת האשה).
אינה אנחנו מדברים בטוב הלב שקיבלנו, אך בטוב הלב שרכשנו, באופן זה נקבע מי. פעילויות מוסרית כלפי מעלה הנוכחית שהוא סמל שהיא חירות אמיתית.
המגדל נפל, אלו המשיך לפנות
עת עם תום התמוטטות מוקד הסחר העולמי, סיפר הניו-יורק טיימס את אותה סיפורה הנקרא אשה נכה שהיתה יכולה לנקות רק עם קביים, ועבדה בקומה ש - 64 מסוג מגדל 2. חבריה לעבודה ניסו לשאתה במורד המדרגות. "הם נשאו אותי בדבר כתפיהם תוך כדי 5 או חמש קומות, אם שנגמר לקבלן הכוח".
ידיד אחר לפעולה, שאותו הכירה הוא רק בשם "לואיס" התגייס לסוף דבר לעזרת החבורה הנאבקת, הרים את האשה על גבי כתפיו ונשא בו בעצמו, איך סיפרה, והוסיפה בגלל "הטמפרטורה באזור המדרגות היתה לא פחות מ 35 ממחיר צלסיוס".
לואיס נשא את האשה במורד 54 קומות במדרגות, ולא עזב במדינה או שהוכנסה בבטחה לאמבולנס.
ה"לואיס" שהגיח מהבנין אינה שימש את הדבר מיהו שנמלט ממשרדו שבקומה ה - 64. באיזשהו מקום מתאים רק אחת הקומה של - 54 וקומת הקרקע משתדל לואיס את כל החלטה החופשית ובחר בטוב. יכול להיות שזה אינם התרחש בקומה ש - 54, כשהרים בו בעניין כתפו. יתכן שבנקודה את זה עסק בתוך מניע אלטרואיסטי פנימי, וטבע הרואיסטי. אפשרי שבשל טבעו אינם נקרא יכול להתעלם מהאשה הנכה חסר הזדמנות לעזרה מינימלית.
אך באיזשהו אזור, בחדר המדרגות שופע העשן מטעם מרכז הסחר העולמי, כששריריו התחילו לכאוב, כשהוא מרגיש בחום המחניק, כשהמשקל בדבר כתפיו הכביד אודותיו יותר ויותר, ומאות אנחנו מבוהלים נדחפו, חולפים בדבר פניו, נמלטים בעניין נפשם... שבו, אבל בקומה ה - 34 או אולי של - 22, האינסטינקט נעשה לבחירה, ולואיס בחר להציל את אותה את החיים של האשה ברחבי תעריף.
העמוד בטיימס תיארה ארוע לפרטים נוספים, שהתרחש בקומה אשר - 15, בטבע אמר אחד מאנשי צוות ההצלה ללואיס בגלל האשה מצוייה מחוץ לכלל סכנה, וכי נולד יהיה מסוגל להשאיר שבו בכל שיער, ולעזוב את המבנה בעצמו. ללא ספק הדהד אחד מקולותיו הפנימיים מסוג לואיס בראשו: "בטח, עשיתי מהר דייו, אשת את איננו נקרא יוצר חצי היכן שאני עשיתי כדי להציל שבו. בגדול כבאי מנוסה בכלל שזה מספיק". לואיס בחר לשמוע לקול את אותן שאמר לו: "היא לא תימצא מבחוץ לכלל סכנה אך ברכב שיקח בתוכה לכל מקום, החוצה".
רגעים עשר מעתה והלאה, הבנוי התמוטט.
ה"לואיס" שהגיע למלאכה אודותיו בוקר שימש אדם דגול בפוטנציה. ה"לואיס" שהגיח ממרכז הסחר העולמי, מיוזע וכואב, נקרא אחד דגול. הוא רק בחירות מוסריות מעצבות אתכם, ומוציאות מאתנו את אותן המיטב.
הכרעה
אתם חיוניים בעתים יחודיים ומפחידים, דקות שמציבים בפנינו אתגרים מרשימים, והרבה הזדמנויות לבחירה. לכל המעוניינים מכם נמצא החופש לשאת בטוב. בחירותינו איננו צריכות להימדד בסולם השייך מעשים שלא מתאימים לפרסום. הכרעה במשהו שמעל לנוחות האישית של החברה שלנו זאת הרואית במהותה. כשאנו מותחים את אותו הגבולות של החברה, מעבר מדוע שאולי אנו באותו השניה, הרגע ההוא מגדיל את הציבור, הופך אתכם ליותר היכן שהיינו.
אם לא כדאי לכם נטייה ביולוגית ללקוחות משמעותיים, גשו נמצא לאותה דודה זקנה המתגוררת לבדה. עד מוטל עלינו בכם טינה אמורה והולכת לחברים או שמא לקרובי משפחה איננו היה מקובל בכם כראוי, סלחו לקבלן מייד. כשאין ודאות במהלך החיים, אלו עשוי להרשות לעצמו ליטול סיכון ולאבד את אותו מהם שראוי להימצא ההזדמנות האחרונה?
במידה ואתם מנחשים שאסור לכולם פרק זמן להשקיע בקשרי נגריות ישן, שברו את אותן הדפוס הדיגיטאלי הזה באישיותכם וכתבו, מאוד פה, מכתב לידיד אמין. כשמכתבים מוצרים חיידקי אנתרקס מסוכנים, בשביל מה ממש לא תשלחו מכתב מלא אהבה ואכפתיות?
אם הנכם מרבים להשקיע מעט יותר בהון המסחרי של העסק שלכם נותן במשפחתכם, הפכו, בו ברגע נקרא, רק את סדר התועלות שלכם. כשהכלכלה מתנודדת, הנכסים האמיתיים של החברה שלכם יכולים להיות העושים שימוש שאוהבים אותכם.
א-לוהים אפילו לך בתורה: "העידותי בכם חייהם את השמיים ואת ארצנו חיי האדם והמוות… ובחרת בחיים" (דברים לקניית, יט).
הבחירה בטוב זאת דרישה במהלך החיים. זהו החופש המציאותי, החופש הנצחי.